החילוק בין אגרות הראשונות לאגרות האחרונות הוא רק, שפתשגן הכתב פירושו תוכן הכתב, הניתן מבית המלך, והסופרי המלך מרחיבין את התוכן שיהיה מובן לכל. התוכן היה כתוב סתם "להיות עתודים ליום הזה", והסופרים פירשו שקאי על הגויים, שהם יהיו עתודים להנקם מהיהודים חס ושלום, וכח הזה היה מטעם שכדי שהמן יחשוב, שלמי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממנו. לכן באגרות האחרונות כתב בפירוש תיכף מהמלך, להיות "היהודים" עתודים, מה שאם כן באגרות הראשונות לא כתוב בפירוש היהודים, לכן היה להם כח לקטרג.
והענין, שניתן הכח הזה הוא מטעם שאין להצדיק שום רצון לקבלת האורות, היינו להמשיך האורות העליונות למטה, מטעם שכל העבודה היה להשפיע, לכן אין לו עוד באפשרות להמשיך דבר מהלמטה. לכן על ידי זה שנותן כח להמן, והוא רוצה דוקא בהאורות היותר גדולות, ששמו מוכח עליו המן האגגי, היינו גג המדרגה שהוא סוד ג"ר.