צלפחד היה מקושש עצים, ופרשו בזוהר שהיה מודד איזה עץ יותר גדול עץ החיים או עץ הדעת. דהנה צדיק נקרא עץ החיים שכולו להשפיע, ובזה אין שום אחיזה לחיצונים. אבל השלימות הוא בעץ הדעת, שהוא סוד המשכת חכמה למטה, שהוא סוד להטיב לנבראיו. ואסור למדוד אותם אלא צריך להיות "והיו לאחדים בידך".
זאת אומרת, שאחד בלי השני אין שלימות, ומרדכי היה מבחינת עץ החיים, שלא רצה כלום להמשיך למטה, מפני שלא היה בעל חסרון, לכן היה מוכרח להגדיל את בחינת המן ושהוא ימשוך האורות למטה. ואח"כ כשהוא מראה את החסרון, אזי מרדכי מקבל אותם בבחינות בסוד קבלה עמ"נ להשפיע.
ועם זה נבין למה דוקא אח"כ, שדיבר מרדכי טוב על מלך, שהציל אותו ממות, גידל המלך את המן שהוא שונאו, כמאמר חז"ל "כרצון איש ואיש", כרצון מרדכי והמן שהיו שונאים זה לזה.