ענין "חזק", מה שאומרים אחרי סיום הסדרה הוא, שמהסיום צריכין לקבל חיזוק לגמור את כל המדריגות. שכמו שיש להגוף רמ"ח אברים ושס"ה גידין, כן יש להנשמה גם כן בחינת תרי"ג שהם צינורות הנשמה, שעל ידם נמשכת השפע. וע"י התורה נפתחין הצינורות האלו. וכל זמן שלא נפתחו כולן, אזי אפילו במדרגה הפרטיות ניכר חסרון, שגם המדרגה הפרטיות נכלל מכללות. נמצא, שאם חסר איזה פרט בהכלל, אזי הבחינה הזו חוסרת גם בהפרט, והן מתגלגלין לאט לאט על סדר המדרגה, וכשנגמרו הכל יהיה הגמר תיקון. ומלפני זה, הם נתקנים ובאים בזה אחר זה. ועם זה יובן מה שאמרו חז"ל, התורה קדמה לעולם, היינו שמטרם שנעשה הגבלת העולם כבר היתה התורה. ואיך אפשר שתוכל להאיר אחר כך בתוך העולם, שהוא בחינת גבול.
אלא שהתורה מאיר בבחינת זה אחר זה. וכשנגמרו כל הבחינות הוא מוכרח לצאת מהעולם, יען שקצר מהכל את בחינת התורה.
לכן מכל הסיום צריכין לקבל חיזוק, בכדי שיוכלו לילך הלאה. וענין החמשה חומשי תורה הם נגד ז' ספירות, שעיקרן הם ה', משום שיסוד ומלכות אינם עיקרן, רק כוללים.