רג. גאות אדם תשפלנו
שמעתי ב' דחוה"מ סוכות תרצ"ט
"גאות אדם תשפלנו". פירוש בזה דבר ידוע, שהאדם נברא בתכלית השפלות. אלא, אם השפל מכיר מקומו, אזי אין לו יסורים במאי שהוא שפל, יען שזהו מקומו. כדמיון הרגלים, שאין להם שום שופלות במה שהם הולכים תמיד בהאשפות, והם מוכרחין לשאת על עצמן את כל כובד המשא של הגוף, מה שאין כן הראש שהוא תמיד למעלה. יען שהם מכירים את מקומם, לכן אין להרגלים שום שפלות, שאין להם שום יסורים במה שהם במדרגה נמוכה. מה שאין כן אם היו רוצים להיות למעלה, והם מוכרחין להיות למטה, אזי הם מרגישים את היסורים. וזה פירוש "גאות אדם תשפלנו", שאם האדם היה רוצה להיות להישאר בתוך השפליות, אזי לא היו מרגישים שום שופלות, זאת אומרת שום יסורים, במה שהם "עיר פרא אדם יולד", אלא שהם רוצים להיות בגאוה, ואזי הם מרגישים את השופלות, ואזי יש להם היסורים.
והיסורים והשופלות עולים בקנה אחד, שאם אין לו יסורים אזי נחשב שאין לו שופלות. וזהו ממש לפי שיעור הגאוה שיש לו, או שרוצה להיות ואין לו, כך הוא מרגיש את השופלות. וזה השופלות נעשה אח"כ כלי לגאות, כמו שכתוב "ה' מלך גאות לבש", שאם המתדבקים בה', יש להם לבוש של גאות, כמו שכתוב "הגאוה והגדולה לח"י העולמים", שאותם המתדבקים בח"י העולמים, יש להם גאוה וגדולה. ועד כמה שהוא מרגיש בשיעור השפלות, ולפי ערך היסורים שיש לו, כך הוא זוכה ללבוש ה'.