תורה שבכתב הוא בחינת אתערותא דלעילא, ותורה שבעל פה הוא בחינת אתערותא דלתתא. ושניהם יחד נקרא בחינת "שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי".
כי ענין עבודה שייך דוקא במקום שיש התנגדות. ונקרא עלמא מלשון העלם, שאז בזמן ההעלם יש התנגדות, ואז שייך מקום עבודה. וזה סוד מאמר חז"ל, "שיתא אלפא שני הוי עלמא, וחד חרוב", היינו שיחרב ההעלמא, ואז אין כבר עבודה, אלא הקב"ה עושה לו כנפים, שזהו בחינת כיסוים, בכדי שיהיה לו עבודה.