"הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה, מאכילין אותו גחלי רתמים", פירוש, שבזמן שהאדם עוסק בתורה ואינו מפסיק, אזי התורה אצלו בבחינת אש שלהבת, היינו ששורפת את היצר רע, וממילא הוא יכול להמשיך בעבודתו. אבל אם פוסק באמצע לימודו, אפילו שתכף שוב חוזר ומתחיל, אזי התורה כבר אצלו בבחינת גחלי רתמים, היינו שאין כבר בכוחה לשרוף את היצר הרע, ואז נפגם אצלו טעם התורה ומן ההכרח שיפסוק מעבודתו.
לכן כשחוזר ללימודו צריך להזהר שיקבל עליו שלא יפסיק עוד פעם באמצע לימודו, ועל ידי הקבלה על להבא תחזור ותתלהב שלהבת אש התורה.