על פסוק "יקריב אותו לרצונו" דרשו חז"ל, "הכיצד. כופין אותו עד שיאמר רוצה אני". וכן יש להבין מה שאנו מתפללים "יהי רצון", הלא יותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק, אם כן בשביל מה אנו צריכים להתפלל יהי רצון למעלה.
הנה ידוע, בכדי להמשיך שפע מלמעלה צריכים להקדים אתערותא דלתתא. יש לשאול בשביל מה צריכים אתערותא דלתתא, ומשום זה אנו מתפללים יהי רצון למעלה. זאת אומרת, שאנחנו צריכים לעורר שיהיה רצון למעלה בכדי להשפיע למטה, שעוד לא מספיק בזה שיש לנו רצון, אלא שצריך להיות רצון טוב גם מצד המשפיע. ואף על גב שיש למעלה רצון כללי להטיב לנבראיו, מכל מקום הוא מחכה לרצון שלנו שיעורר את הרצון שלו. היינו שאם אין ביכולתנו לעורר את הרצון שלו, זהו סימן שהרצון מצד המקבל אינו עדיין בשלימות. לכן, דוקא על ידי זה שאנו מתפללים יהי רצון למעלה, מתרקם הרצון שלנו, שיהיה רצון אמיתי שיהיה כלי ראוי ומוכשר לקבלת השפע.
ויחד עם זה אנו צריכים לומר, שכל המעשים שלנו, בין הרעים ובין הטובים, נמשכים הכל מלמעלה (שזה ענין השגחה פרטית), שהכל עושה הקב"ה. ויחד עם זה יש להצטער על מעשים הרעים, אף על פי שגם זה נמשך מלמעלה, והשכל מחייב שאסור להצטער, אלא להצדיק את הדין שמגיעים לנו את המעשים רעים, מכל מקום להיפוך, אנו מוכרחים להצטער מטעם שלא נותן לנו לעשות מעשים טובים. ובטח שזהו מטעם עונש, היינו שאין אנו ראויים לשמש את המלך. אם הכל בהשגחה, מה שייך לומר שאין אנו ראויים, כיון שאין שום מעשה למטה. ובשביל זה נותנים לנו מחשבות ורצונות רעים שזה מרחק אותנו מעבודת השי"ת, שאין אנו כדאים לשרת אותו. לכן, בא על זה תפילה, שזה מקום תיקון, שנהיה ראויים ומוכשרים לקבל את עבודת המלך.
ובזה יתבאר לנו, איך שייך תפילה על איזה צרה חס ושלום, הלא בטח שהצרה בא מטעם עונש, וענין עונשים בטח הוא תיקונים, כי יש כלל כי העונש הוא תיקון. אם כן איך מתפללים שה' יבטל את התיקונים שלנו, כדרשת חז"ל על פסוק "ונקלה אחיך לעיניך" כי שנלקה אחיך הוא. אלא, שצריכים לדעת שהתפילה מתקנת את האדם עוד יותר מעונשים. ומשום זה, כשמתגלים תפילה במקום העונש, אז מסירים היסורים ונותנים את התפילה במקומה שיתקן את הגוף. וזה ענין מה שאמרו חז"ל "זכה, ע"י תורה. לא זכה, ע"י יסורים". וצריכים לדעת שדרך תורה, הוא דרך יותר צלחה, ומביאים יותר רווחים מדרך יסורים, מטעם שהכלים שיהיה ראויים לקבל אור עליון נרחבים יותר, שבסגולתם יכולים לזכות לדביקות בו ית'.
וזה ענין "כופין אותו, עד שיאמר רוצה אני", היינו שהשם ית' אומר "רוצה אני במעשי תחתונים".
וענין תפילה הוא מה שאמרו חז"ל "נתאוה הקב"ה לתפילתן של צדיקים", שעל ידי התפילה מכשירים את הכלים, שהשם ית' יכול אח"כ להשפיע את השפע, משום שיש כלי מוכשרת לקבל את השפע.