כל העבודה הוא רק במקום שיש ב' דרכים, כמו שכתוב "וחי בהם" ולא שימות בהם. וענין יהרג ואל יעבור אינו נוהג אלא בג' מצות לבד, שהם עבודה זרה, ושפיכות דמים, וגלוי עריות. ויחד עם זה אנו מוצאים שחסידים הראשונים היו מוסרין נפשייהו על עשה.
וצריכים לדעת שכל העבודה והיגיעה הוא רק בזמן שהאדם צריך לשמור את התורה, אז האדם מרגיש את המעמסה הכבידה שהגוף לא מסכים לתנאי התורה. אבל בזמן שהאדם זוכה שהתורה שומרת את האדם, אז לא מרגישים שום כבידות בעבודת ה', משום שהתורה שומרת את האדם על דרך שכתוב "נשמת אדם תלמדנו".