תארו לעצמכם שהייתם נכנסים לחדר קסום שממנו מתנהלת כל המציאות, כאילו שמישהו הסיר וילון עבה וגילה לנו את התמונה השלמה. מה הייתם רואים אז? ברגע אחד היו נפרשים בפניכם חייהם של כל האנשים בעולם בכל הגלגולים שעברו, הייתם מבינים את הסיבות לכל מה שקרה עד היום ולכל מה שעוד יקרה בעתיד. אז בואו ניכנס לאותו חדר קסום ונצא למסע מופלא בזמן, מסע שמתחיל בבבל העתיקה ומגיע לסיומו בזמננו.
בבל העתיקה, האלף השלישי לפני הספירה. כל תושבי המקום חיים כמשפחה גדולה ומלוכדת ומדברים בשפה אחת. עד לתקופה זו מסתפקת האנושות במילוי מאווייה ההכרחיים: האנשים חיים בפשטות, מסתפקים בקורת גג לראשם וצורכים מזון בסיסי. איש לא שואף לקידום, לקריירה או לכיבושן של פסגות שונות. גם שיטות המשטר, המִנהל והמסחר המודרניות עדיין לא קיימות, והחיים מתנהלים בצורה טבעית וללא חיכוכים.
פתאום, ללא שום הודעה מוקדמת, מתרחש תהליך מדהים שמשנה לחלוטין את פני האנושות. הוראה שיורדת מ"חדר הפיקוד העליון" מביאה להתפרצות פתאומית של אגו באנשים. לפתע כל אחד מתחיל "לדבר בשפה משלו", כלומר, להיות מרוכז בצרכיו האישיים, ולחשוב רק איך לספק את רצונותיו. בני האדם מתחילים להתרחק, נוצרים עימותים ביניהם והקשרים שהתקיימו עד כה מפנים את מקומם לפילוג שהולך וגדל. המשפחה הבבלית מתחילה להתפרק. תוך זמן קצר מפסיקים הבבלים להבין זה את זה — משפה אחת משותפת שבה דיברו, מתחיל להתפתח בְלִיל הלשונות הקיימות בעולמנו.
מקור השם "בבל" הוא מהשורש ב-ל-ל, על שום בלבול הלשונות שהתרחש אז: "וַיֹּאמֶר ה'... הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ... עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ" (בראשית יא, ו-ט).
מהרמוניה לפילוג
אבל זהו רק חלק מהשינוי הדרמטי שחווים תושבי מסופוטמיה כתוצאה מהאגו המתגבר. האנושות, שרובה מתרכז באזור זה, מתחילה לחוות תהליך התפתחות מואץ ובכמה כיוונים במקביל. החקלאות המודרנית מתחילה להתפתח, ומונח היסוד לשיטות המסחר ולשימוש בכסף ובמיסוי. לצידן מתפתחות גם שיטות משטר ושלטון, ומומצא הכתב. ברמה החברתית, נוצרים פערי מעמדות, והאנשים נחלקים לכאלה שיש להם הרבה יותר ולכאלה שיש להם הרבה פחות.
האגו הוא המלך החדש
איך בזמן כה קצר התרחשו שינויים כל כך מהותיים בכל תחומי החיים של תושבי בבל, שינויים שהובילו מהפכה טכנולוגית, תרבותית וחברתית משמעותית כל כך?
העיקרון פשוט. נסביר אותו על ידי דוגמא: אם היינו יכולים להזריק "תוספת רצון" לחתול קטן, הוא היה מתחיל לדבר, הזרקת רצון נוספת הייתה גורמת לחתולנו לרצות להתחתן ולהקים משפחה, ומנה נוספת של רצון בריא הייתה גורמת לו לרצות להשקיע כספים בבורסה, ולקנות מכונית או חליפה חדשה.
מדוגמא פשוטה זו אנו יכולים להבין את אשר התרחש בבבל — לבבלים הקדמונים כמו הוזרק רצון אגואיסטי. לפתע החיים הטבעיים, במרעה, במערה או מתחת לעץ, נראו אפורים ולא מספקים. הבבלים החלו לרצות יותר, הרבה יותר. דומה כי יד נעלמה אחזה בחוטים והניעה את תושבי בבל כמו בובות במשחק שאין להן שליטה עליו.
הם לא התכוננו לתהליך החדש שהחל לעבור עליהם לפתע, ובמידה רבה לא הבינו אותו. הבבלים, שעד לאותה תקופה סגדו והשתחוו לכוחות הטבע השונים, לפסלים ולאלילים, החליטו לשנות את חוקי המשחק ו"לשבור את הכלים". כמו ילד קטן שמחליט להתקומם כנגד הוריו, נדחפו הבבלים מוגדלי האגו להתמודדות נגד הכוח העליון. הם ניסו להציב את האגו שגדל בהם מעל לכוח העליון ולהכניע אותו תחתיו.
הביטוי הבולט ביותר של המצב החדש היה הניסיון לבנות את מגדל בבל המפורסם, מגדל שיגיע עד לשמים, ואף מעליהם: "וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ שֵׁם" (בראשית יא, ד). ה"מגדל", מבנה עצום בגודלו, מסמל בצורה אלגורית את הדחף של אגו האדם לשלוט על הטבע. ה"שמים" שאליהם ניסו להגיע, מסמלים את הכוח העליון שאותו רצו לכבוש.
המקובל הראשון
"אברהם התחיל לשוטט בדעתו ולחשוב ביום ובלילה: איך אפשר שיהיה הגלגל (הכוכב) הזה נוהג (מסתובב) תמיד, ולא יהיה לו מנהיג; ומי יסבב אותו, לפי שאי אפשר שיסבב את עצמו. ולא היה לו לא מלמד ולא מודיע דבר... ובן ארבעים שנה, הכיר אברהם את בוראו" (הרמב"ם, הלכות עבודה זרה, פרק א).
בתוך הפירוד שמתגלה, מעורר הכוח העליון בבלי אחד מתוך אותם הבבלים וגורם לו לחפש אחר הסיבות למה שמתרחש סביבו. שמו של אותו בבלי הוא אברם. עד לאותו רגע, היה אברם עובד אלילים שהשתחווה לגרמי השמים ולפסלים. יתר על כן, משפחתו של אברם הייתה מכובדת וידועה בתחום עשיית פסלים ואף התפרנסה ממכירתם בהצלחה רבה.
בוקר אחד, הרצון שלו קיבל תיאבון גדול, ממש כמו שקרה לשכניו. אך מה שייחד את אברם, הייתה צורת ההתמודדות שלו עם המצב החדש. במקום להיסחף אחרי האגו, הוא החליט לגלות את הכוח העליון שפועל מאחורי הקלעים.
אברהם מגלה את הכוח העליון
אברם התחיל לחקור את המציאות ולהכיר את הכוח שמנהל אותה, וגילה את מה שאיש לפניו לא גילה. מתוך השגתו הרוחנית הוא ראה כי קיימות רק שתי צורות התייחסות בסיסיות למציאות שבה אנו חיים. האחת, היא הדרך שבה האדם משיג צעד אחר צעד את המציאות האמיתית, העליונה, על ידי עבודה מול האגו המתגבר. בדרך השנייה האדם נכנע לדרישות האגו שלו.
אברם הבין שבני האדם נכנעים באופן טבעי לאגו שמנהל עבורם את כל חייהם, אבל הוא מצא לכך פתרון. הוא היה הראשון שפיתח דרך חדשה איך להשתמש באותו אגו כאמצעי, כמניע לשינוי חיובי.
את החידוש הזה ניסה אברם ללמד את הבבלים. הוא הראה להם איך להתחבר זה לזה למרות האגו המתפרץ, והסביר להם שאם יחזיקו בכל מחיר באהבת האחים על פני האגו שלהם, יזכו לעזרה מהכוח העליון שיעלה אותם לפסגות חדשות של חיבור ואהבה.
"תפקידו של האגו הוא לא להרחיק ביניכם, אלא דווקא לקרב ולחזק את האהבה ביניכם", אמר אברם לבבלים, "אם תצליחו להתגבר עליו ולשמור על האהבה, תוכלו לגלות את הכוח העליון ולעלות לממד חדש של קיום" הוא חזר חדשות לבקרים.
אחד המקומות הידועים שבהם לימד אברם את השיטה שגילה, היה האוהל המפורסם שהוא פתח לקהל הרחב עם אשתו, שרה. על כך נכתב במדרש: "שהיה אברהם אבינו מכניסן לתוך ביתו ומאכילן ומשקן ומקרבן ומכניסן תחת כנפי השכינה" (בראשית רבה, וישב).
אולם רק חלק קטן מתושבי בבל בחר להקשיב למשנתו של המקובל הראשון בהיסטוריה. אלה מהם שהקשיבו היו הראשונים שהצטרפו לקבוצת המקובלים שהקים. ברבות הימים גדלה קבוצה זו לממדים של אומה שלמה והפכה לעם ישראל. עם שמייחדת אותו המטרה ההיסטורית שלשמה נוצר — יישום שיטתו הרוחנית של אברהם. העם קיבל את שמו "ישראל" בזכות כיוון התפתחותו ה"ישר" לעבר הכוח העליון, ה"אל".
המהפכן הרוחני
אברהם — המקובל הראשון, מפתח שיטה להתגברות על האגו ומתחיל להפיץ אותה ברבים. הוא כותב את עיקרי גילויו בספר הקבלה החשוב שמיוחס לו, "ספר יצירה", ומוסיף לשמו הפרטי את האות ה"א כסימן לאלוקות שהשיג; מאברם — לאברהם.
אך אברהם אינו מסתפק בלימוד קבוצתו, אלא מוצא פתרון גם לאלה שעדיין לא היו בשלים ללמוד את השיטה. עבורם הוא מפתח שיטות רוחניות "קלות" יותר, אשר יתאימו לשורש נשמתם עד שיבשילו לקבל על עצמם את שיטתו.
בספר בראשית מתואר כיצד אברהם שולח את שליחיו לקֶדֶם, היא המזרח הרחוק של ימינו, שם התפתחו מאוחר יותר תורות המזרח: "וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם" (בראשית כה, ו). מעניין לציין כי משושלתו של אברהם התפתחו מאוחר יותר גם הדתות המודרניות.
מגדל בבל, הקומה האחרונה
מי שעוקב אחר מציאות החיים העולמית במאה וחמישים השנים האחרונות, מגלה קווים דומים למציאות חייהם של בני העת הקדומה ההיא. בקרב רבים מאיתנו מתפשטת התחושה כי אנו חיים כיום ב"בבל מודרנית".
מאז סוף הגל הראשון של המהפכה התעשייתית החלה בעולם התפתחות מואצת בכל תחום שרק ניתן להעלות על הדעת: חשמל, תחבורה, טלוויזיה, רדיו, קולנוע, בורסה, מוצרי מותרות, אוכל גורמה, הי-טק, דמוקרטיה ותחומים רבים נוספים שהתפתחו רק לאחרונה.
האגו שפרץ לראשונה בבבל העתיקה, מגיע לישורת האחרונה בתחילת המאה העשרים ונמצא בשיא התפתחותו. לצד ההתפתחות המואצת של האגו והציוויליזציה הולכים ומתרבים האנשים שמחפשים משהו אמיתי שימלא את חייהם ויעניק להם משמעות. כמו אצל אברהם בשעתו, נרקמת בנו ההבנה, שצעידה עיוורת בעקבות פיתויי האגו נועדה לכישלון. כתוצאה מכך, רבים מתחילים לחוש בריקנות ואף נכנסים לדיכאון, שמתפשט בעולמנו כמגפה בשנים האחרונות.
נוסף למשבר הפנימי שחווה האדם המודרני במהלך מאה וחמישים השנים האחרונות, גם המציאות החיצונית אינה מאירה לו פנים; מלחמות עולם, טרור ואיום קיומי-אטומי ברמה בין-לאומית כוללת, עוני שהולך ומתפשט ומשברים אקולוגיים, הם לחם חוקנו היומי. גם בתחומי החינוך, המדע והאמנות אנו עדים למשברים חריפים, ובעצם, כמעט בכל תחום אפשרי.
תופעות אלה רק מחדדות בנו את התחושה שהפתרון לכל הכאוס הזה שמקיף אותנו חייב להסתתר ברמה כוללת יותר. הכרה זו מעמידה את העולם באותה הנקודה שבה ניצבה בבל העתיקה לפני חמשת-אלפים שנה. ההבדל בין התקופות הוא, שכעת האנושות, שבינתיים התפזרה על פני כדור הארץ וגדלה לאוכלוסיה המונה מיליארדי בני אנוש, מוכנה להאזין ובשלה לקלוט וליישם את השיטה שפיתח אברהם.
אברהם הבין כי רק בתום השלב האחרון של ההתפתחות האגואיסטית, כאשר האנושות תמצא את עצמה במצב של חוסר מוצא וייאוש כללי מקיומה, היא תהיה מוכנה להקשיב ולהשתמש בשיטה שפיתח. מאז ימיו נחלקה התפתחות האנושות לשני נתיבים עיקריים: ישראל, ויתר האנושות.
מטרת קבוצת המקובלים שייסד אברהם הייתה לפתח בקרבּה את שיטת הקבלה, לשמור עליה בסתר, ולהמתין עד שיתר האנושות תגיע למצב שבו תכיר באגו המתפתח כגורם הרע. זהו הייחוד של קבוצה זו ולשם כך היא נבחרה מתוך כלל האנושות. מכאן גם המקור לשמות התואר השונים שקיבלה, "אור לגויים", "עם נבחר" ושמות אחרים. משמות אלה נגזרת המשימה המוטלת על עם ישראל — עלינו לממש בעצמנו את שיטת אברהם, להוות בכך דוגמא לכל האנושות ולהפיץ את השיטה בכל רחבי העולם.
שני המאורות הגדולים של הדור האחרון, הרב קוק והרב יהודה אשלג (בעל הסולם), קבעו כי מסוף המאה העשרים יתחיל מימוש המשימה הזאת. הם כותבים כי "רק שינוי ביחסים בינינו, משנאת חינם ל'ואהבת לרעך כמוך', יעלה את עם ישראל על נתיב חדש של קיום וייתן מענה לכל צרותינו".
כאז כן היום, המסר של המקובלים אקטואלי מאי פעם.
הידעת?
מחקרים ביולוגיים מוכיחים כי עם ישראל המוכר לנו היום זהה מבחינה גנטית לעם הבבלי העתיק.
מושג בקבלה: ארץ
חכמת הקבלה מלמדת כי התורה כולה עוסקת בהתפתחותו הרוחנית של האדם, ומתארת את המצבים שעוברים עליו בדרכו. לדוגמא, על פי הקבלה, המילה "ארץ", מקורה במילה "רצון", ולכן בפסוק "לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית יב, א) פונה הבורא לאברהם ואומר לו: צא מארצך — צא מהרצונות האגואיסטיים המוכרים לך, שאיתם נולדת, לעבר אותו "רצון לתת" שאראה לך.