עוד מדורי דורות המקובלים תיארו מציאות חברתית שבה נפתח ממד אחר של הרגשת הקיום האנושי. בעל הסולם קיבץ יחדיו את יסודותיה של החברה העתידית ומראה לנו ש"רנסאנס" רוחני תלוי רק בנו.
"הנה תעינו במדבר יחד עם כל האנושות ועתה מצאנו אוצר גדול המלא מכל טוב... ולפיכך ערכנו את השופר הזה לתקוע בקולות אולי ישמעו אחינו ויהיו מאושרים" (בעל הסולם, כתבי "הדור האחרון").
בעקבות האוצר האבוד
כולנו מכירים את סרטי ההרפתקאות שבהם גיבור שמגלה מפת סתרים יוצא עם קבוצת אנשים אמיצים לחיפוש אחר אוצר קסום. בדרך כלל לאחר שהתגברו יחדיו על שורת מכשולים שניצבים בדרכם, ובתום מסע נועז ועתיר חוויות, הם מוצאים את האוצר הנכסף. האוצרות שאנו מדמיינים כוללים לרוב תיבות עמוסות במטילי זהב, חפצים ותכשיטים יקרים. אבל לא כל האוצרות בחיינו עשויים זהב, יש גם אוצרות מסוג אחר שערכם אינו נופל מאלה.
נניח שהיית קם מחר בבוקר ללא דאגות, מוקף בשפע בלתי מוגבל, או שהיית יכולה להפסיק להיות מוטרדת מעתיד הילדים, מהדאגה לבריאות שלהם, לפרנסה, ומהמחשבה איך הם יסתדרו בלימודים ובעבודה.
תארו לכם שהיינו קמים בבוקר שטוף שמש ומהדורות החדשות לא היו מדברות כל היום על החיזבאללה והסורים, על אבו מאזן והחמאס ואפילו האויב ממזרח, שמשחרר הכרזות אין ספור בדבר מחיקתנו מהמפה העולמית, היה נעלם כבמטה קסם. ובכלל, תאר לך את ההרגשה שהיית חווה אם היית יודע שאלפי חברים ערֵבים לך ותומכים בך ודואגים לטובתך, ממש כמו אמא שאוהבת את ילדיה ורוצה שיהיה להם רק טוב.
נשמע קצת דמיוני? כמו חלום ורוד? אז זהו, שלא.
הצצה חטופה אל מציאות שלמה
מסתבר שחזון כזה תיארו גדולי המקובלים עוד מדורי דורות. גם הנביאים דיברו על משהו שנקרא "אחרית הימים" וכתבו עליו סיפורים ססגוניים, אלא שקשה לנו לפרוט סיפורים אלה לפרטים. אבל המקובל שמגלה את המציאות הרוחנית זוכה לגישה ישירה אל שורשים רוחניים שעדיין לא התגשמו לעינינו.
לכן, על אף שאנו תופסים את הדברים כאירועים שעתידים להתרחש, עבור המקובל הם ממשיים, הם כאן ועכשיו. חשוב להבין שאין מדובר בניסים או בחזיונות במובנם העממי של הדברים, אלא בהבנת הרובד העליון ביותר של חוקי הטבע המנהלים את המציאות.
על מציאות זו מספר הרב יהודה אשלג בכתביו האחרונים. לאחר שהשלים את מפעליו הגדולים — כתיבת פירוש "הסולם" לספר הזוהר של הרשב"י והכנת ביאור מפורט לכתבי האר"י, "תלמוד עשר הספירות" — הוא ניגש לכתוב את החיבור מרחיק הלכת והשלם ביותר בתולדות הקבלה — כתבי "הדור האחרון". הוא הבין כי יש נחיצות אמיתית להסביר את העקרונות לפיהם צריך לבנות חברה, ואיך לנהל אותה נכון על פי חוקים רוחניים. הוא תיאר את שראה בעיני רוחו ואף פירט את תפקידו של כל אחד מהפרטים בחברה, וכיצד הוא תורם להרמוניה הכללית. בכך הוא היה המקובל הראשון שמצא את הדרך "להלביש" את האורות בשפה פשוטה, מוחשית והגיונית.
מציאות רוחנית חדשה
החברה הרוחנית על פי בעל הסולם היא חברה הרמונית, שמבוססת על נתינה ודאגה לזולת. בזכות חוק רוחני זה שמתקיים בה, היא מצויה באיזון מתמיד עם הטבע.
מתיאורו עולה, כי כדי שנצליח להגיע ליחסים כאלה בינינו נדרש שינוי יסודי בתפיסת המציאות שלנו. בלב ליבו של התהליך נמצא הצורך לשנות את הטבע האגואיסטי שאיתו נולדנו, לתכונת הנתינה לזולת. על ידי כך אנו זוכים לחוות מציאות רוחנית חדשה.
אולם בעל הסולם אינו מתעלם מן הקשיים לממש את הדברים ומציע פתרונות מתוך ניסיונו האישי. "על הדאגה הבלתי פוסקת לעצמנו נוכל לוותר רק אם יהיו אחרים שידאגו לנו, באותה דרך שאנו נדאג להם. כמו במשפחה קטנה שבה איש דואג לרעהו. למערכת היחסים החמה הזאת קוראים: ערבות". (להרחבה ראה ספר "הערבות"). רק לאחר שהאדם נפטר מהדאגה לעצמו, הוא מתעלה להרגשת ממד חדש של טבע הקיום. הוא פורץ לשדה חדש של רגשות, ונפתחת לו גישה למציאות נעלה יותר, שבה הוא קולט זרימה מתמדת של אנרגיה ומידע אחרים לגמרי. תחושה זו נקראת "העולם העליון".
מסה קריטית רוחנית
את היסודות שמהם תיבנה החברה העתידית פרס בעל הסולם במסמך מרתק המשתרע על פני כמה מאות עמודים. בחרנו להביא כאן מבחר עקרונות שמהם ניתן להבין איך תיראה חברה שמבוססת על עקרונות רוחניים (לעיון במסמך המלא ראה ספר "הדור האחרון").
אהבה — את החברה העתידית נייסד על בסיס של אהבה. זו אותה אהבת הזולת שהייתה אבן היסוד של עם ישראל עוד מימי אברהם, והיא שקיבצה אותנו יחדיו תחת הר סיני. בעל הסולם מדגיש כי את בניין החברה העתידית ניתן להתחיל רק לאחר שמבינים את חשיבות הכלל של "ואהבת לרעך כמוך".
אין כפייה ברוחניות — במקום שבו פועלים מאהבה אין צורך בכפייה, בלחץ או בדיכוי. האנשים שיניעו את התהליך יהיו אלה שכבר התעורר בהם הצורך הפנימי להקים חברה אחרת. מתוך הבנת חשיבות החברה הם יתחברו עם בעלי צורך דומה, כדי ליצור מסה קריטית שתביא להתפתחות רוחנית כללית. אנשים אלה ירצו כבר לנסות ולקיים את חייהם הגשמיים, היום-יומיים, בהתאם להשגתם הרוחנית.
שוויון — כמו במשפחה שבה חולקים בני הבית את הנטל המשותף וכל אחד משקיע את מירב המאמצים לטובת בני משפחתו, כך יהיה גם בחברה העתידית. לכל אחד מבני הבית יש תפקיד — האחד מפרנס, השני דואג לצרכים אחרים של בני הבית וכן הלאה. השוויון בין הפרטים אינו מתבטא בכמות האוכל שיקבל כל אחד או במספר השעות שיעבוד, אלא העיקרון הרוחני שמוביל את השוויון הוא, שכל אדם ישאף להשקיע את מיטב הכוחות שלרשותו לטובת החברה. עם זאת, צרכיו ההכרחיים ימולאו ללא קשר לכמותם.
אותות כבוד — אנשי החברה העתידית יאמצו כעיקרון יסוד את הנתינה לזולת. בחברה כזו ההזדמנות לתת לזולת היא בעצמה השכר הגבוה ביותר, כי כך משתווה האדם לכוח העליון. עם זאת, יש להגדיל את חשיבותו של ערך הנתינה לזולת בחברה, כי אם החברה תכבד את הערך הזה יהיה לאדם קל יותר לקיים אותו.
מנהיגות ודוגמא אישית — הנהגת "הדור האחרון" תכלול אנשים שמרגישים כבר את המציאות הרוחנית ומבינים כיצד לקיים את חוק הנתינה לזולת. אותם אנשים יהיו מחויבים לספק דוגמא אישית לשאר החברה שעדיין אינם מקיימים את החוק הזה.
המשימה: רנסאנס רוחני
ההיסטוריה של האנושות מלמדת אותנו שכל השינויים הגדולים שהתרחשו בהיסטוריה, התחילו מקבוצת אנשים קטנה. במישור הרוחני הייתה זו קבוצת אברהם שהגיעה לממד של אומה שלמה לאחר שקיימה את כל החוקים הרוחניים.
גם במישור הגשמי התרחש שינוי משמעותי בתקופת הרנסאנס. אז ניסתה קבוצת אמנים לחדש את הרוח הקלאסית בניגוד לרוח הכנסייה שהייתה שלטת באותם ימים, ובכך סיימה את תקופת ימי הביניים.
כיום מוטל עלינו — עם ישראל — להוביל את השינוי. מכאן גם מקור הכינוי "עם סגולה" הנעוץ בתפקידנו הרוחני. התהליך כבר התחיל, כל מה שנותר לעשות הוא, לממש את חכמת הקבלה וליישם את חוקיה על עצמנו, ולאחר מכן להעביר את השיטה לכל העמים.
הידעת?
תקופת הרֶנֶסַאנס ארכה כ-300 שנה, מן המאה ה-14 עד המאה ה-16. היא נחשבת לתקופה של חידושים ותגליות בתחומים רבים, ביניהם: הומצא הדפוס, החל השימוש במצפן ובנשק חם, מאגלן, מגלה הארצות, הקיף את כדור הארץ בספינות, העולם הנוצרי מתפלג לקתולים ופרוטסטאנטים והתרחשו עוד אירועים רבים אחרים.
אבל המיוחד הוא, שאת המהפכה התרבותית-רוחנית הזו אשר שינתה את תפיסות היסוד של העולם כולו, הובילו מעטים (כמה עשרות) באיטליה אשר הייתה להם השפעה עזה על השלטון. אותם מעטים יצרו סביבם גרעין של כמה רבבות באירופה ועקב כך עבר העולם כולו מהפכה.
מושג בקבלה: מהו שלום?
שלום — מלשון שָׁלֵם. על פי חכמת הקבלה, שלום זוהי הדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר. האדם מגיע לאותה דרגה לאחר מאבק רוחני ממושך, ממש "מלחמה" פנימית בין שני כוחות מנוגדים הקיימים בו — כוח הקבלה וכוח הנתינה. בזמן ה"מלחמה" רוצה כל כוח להכניע את משנהו. בסיומה של המלחמה מתחברים שני הכוחות לכוח אחד, כוח שלם. מצב זה נקרא "שלום".