"חוק השתוות הצורה" קובע שכדי להיות קרובים לבורא בעולם הרוחני, אנחנו פשוט צריכים להיות דומים לו בתכונות. אם כך, מהם קרבה וריחוק ברוחניות? כיצד ניתן לחוות מציאות רוחנית, ואיך זה יכול לשפר את חיינו?
אחת התופעות המעניינות בעולמנו היא — שאני יכול להימצא במרחק נגיעה ממישהו אחר, אנחנו מדברים, רואים, מקשיבים אחד לשני, ועם זאת איני יודע על מה הוא חושב ומהם רצונותיו. איני יודע איפה הוא נמצא באמת. ייתכן שממש ברגע זה הוא חושב על אדם אחר, שחי במקום אחר ואולי אפילו בזמן אחר. אולי הוא חושב על מישהו שמתגורר באוסטרליה או לחילופין מישהו שכבר איננו בין החיים. הרי גם אם באותו רגע הוא ניצב פיזית לידי, במחשבותיו הוא נמצא במקום אחר.
כל אחד מאיתנו היה פעם מאוהב. אנשים מאוהבים לוקחים עימם את אהובם לכל מקום אליו הם הולכים. האמת היא, שאדם מאוהב הוא בן השיח המשעמם ביותר: הוא איתך, אבל הוא כל הזמן חושב על מושא אהבתו הנפלא, היפה, החכם, המקסים, החמוד וכל שם תואר אחר שניתן לגזור מעולמם הנשגב של ה"מאוהבים".
לעומת זאת, אם תשאלו אותי מי ישב לצידי ברכבת בדרכי לעבודה היום, או לצד מי המתנתי בתור בקופת החולים, כמעט בטוח שלא אוכל לענות, משום שבאותו הזמן חשבתי על אנשים ועל נושאים אחרים. מסקנה: קרבה או ריחוק אינם פונקציה של מרחק גשמי.
השתוות טבעית
הקבלה והמדע מסבירים לנו על חוק מיוחד שקיים בטבע, הנקרא "חוק השתוות הצורה". לפי חוק זה אנו יכולים לקלוט את המציאות שמחוץ לנו רק לפי מידת ההתאמה שלנו אליה.
העין האנושית למשל, מכוונת לאורך גל המתאים לטווח שבין הצבע הסגול לבין הצבע האדום. לכן איננו מסוגלים לראות גל שאורכו קצר מן הסגול, למשל, האולטרה-סגול. הדבורה לעומת זאת, יכולה לראות קרינה אולטרה-סגולית וכך היא מאתרת פרחים מסוגים שונים.
כולנו יודעים שהמציאות מורכבת מתדרים רבים שאותם איננו מסוגלים לקלוט, אך הם קיימים סביבנו, לדוגמא: קרני רנטגן או גלי רדיו. אם רק נצטייד במכשיר קליטה מתאים, אשר מתרגם את הגלים הללו לאורך הגל שמתאים למכשירי הקליטה הטבעיים שלנו — האוזן, העין, האף והחיישנים האחרים שבגופנו — נוכל להכיר בקיומם של הגלים הללו באוויר.
מקלט הרדיו הינו דוגמא טובה לכך. תחנות רדיו רבות משדרות שידורי רדיו לאורך היום, אבל רק כאשר נפעיל את מכשיר הרדיו בתדר מסוים נוכל לשמוע את שידוריהן. מה יוצר המכשיר שבו השתמשנו כדי לקלוט את אותו תדר? הוא בסך הכול מייצר בתוכו גל זהה לגלים שנמצאו באוויר גם לפני שהפעלנו את המקלט. בכך הוא מתרגם עבורנו את השדר שייצרו בתחנה, מתדר שאינו מוחשי עבורנו לתדר שהאוזן שלנו מסוגלת לקלוט.
באופן דומה, גם אנו תופסים את התדרים שקיימים מחוץ לנו רק על פי "התדר הפנימי" שאנו מייצרים בתוכנו. האם זה אומר שאם נדע כיצד לכייל את עצמנו נכון יותר, נוכל "לתפוס" מציאות רחבה יותר? מתוך ניסיונם, המקובלים כותבים לנו שכן.
השתוות צורה רוחנית
גם בעולם הרוחני, ממש כמו בעולם הגשמי, פועל חוק השתוות הצורה, אלא שכאן לא מדובר על השתוות של תדרים או אורכי גל אלא על השתוות וריחוק בין מחשבות (כוונות).
בעולם הרוחני מודדים רק את ה"כוונות" שלנו. המקובלים מסבירים שהאדם מטבעו חושב על עצמו ועל תועלתו הפרטית בלבד, ואילו הכוח העליון שמפעיל ומנהל את המציאות כולה, פועל מתוך כוונה הפוכה לגמרי — מתוך אהבה ונתינה. כתוצאה מכך, במישור הרוחני קיים היפוך צורה בין האדם לבין הכוח שמנהל את חייו.
אם ברצוננו לחוות את המציאות הרוחנית ולהבין כיצד מתנהל העולם, עלינו לרכוש את הכוונה של הכוח העליון, את הכוונה לאהוב ולתת. כל עוד נחשוב על עצמנו ועל טובתנו האישית בלבד, נהיה הפוכים במחשבותינו מהכוח העליון ולכן לא נוכל "לקלוט" מציאות שלמה יותר. אולם אם נלמד כיצד להתעלות מעל האגו שלנו, נפרוץ לעולם חדש ורחב שאותו הכירו מקובלי כל הדורות, עולם שכולו אהבה ונתינה.