ירדנו 125 מדרגות שהרחיקו אותנו מהבורא, עכשיו הגיע הזמן לעלות בחזרה, לחזק את הקשר. אז כיצד ירדה נשמתנו מהעולם העליון? מהן 125 המדרגות שמובילות אותנו אל השלמות, והאם כל המאמץ הזה כדאי?
"דע, כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים, היה אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות", כך כותב האר"י הקדוש בספרו "עץ חיים". כאמור "האור העליון" הוא הבורא, וכל רצונו הוא להעניק שפע אינסופי. כדי שיוכל לממש את רצונו להעניק שפע, יצר הבורא נברא שיהיה מסוגל לקבל ממנו את כל הטוב שהוא רוצה להעניק לו.
נברא ובורא
הקשר עם הבורא הוא התענוג הגדול ביותר שקיים עבור הנברא-האדם. אולם במצב הבריאה הראשוני, אין לנברא כל עצמאות מכיוון שהתענוג הזה חזק ממנו, והוא נשלט על ידו באופן מוחלט. כדי שהנברא ירכוש רצון עצמאי וחופשי משליטת התענוג, ויוכל לבנות מערכת יחסים אמיתית עם הבורא, יש צורך לנתק בינו לבין מקור התענוג, הבורא. ולכן, בדומה לאב שרוצה שילדו יגדל ויהיה כמוהו, הבורא מתרחק מהנברא בהדרגה, כדי לאפשר לנברא ללמוד כיצד להגיע אל הבורא, אלא שהפעם עליו לעשות זאת בכוחות עצמו. אולם ניתוק הקשר מהבורא לא נעשה בבת אחת, אלא באמצעות "ירידה הדרגתית" של 125 שלבים, המכונים מדרגות, עד לדרגת "העולם הזה". בתהליך זה, כל "מדרגה" שיורד הנברא מסמלת את הריחוק שהולך וגדל בינו לבין הבורא.
תהליך ההתרחקות מסתיים בשבירת הנברא לחלקים רבים הנקראים "נשמות". בסופו, נופלים חלקים אלה למקום הרחוק והחיצוני ביותר ביחס לבורא, אל העולם הזה. מצב זה, שבו מציאות הבורא נסתרת לחלוטין מפני הנשמות, נקרא "העולם הגשמי".
בחזרה אל המציאות השלמה
כאמור, ניתוק הקשר בין הבורא לנברא נועד לאפשר לו לשוב בכוחות עצמו אל הבורא. חכמת הקבלה מאפשרת לנו, לבחור לטפס במעלה 125 המדרגות בחזרה לשורשנו, אל הרגשת המציאות השלמה — אל הבורא. את הדרך לשם אנו עושים בעזרת הלימוד בספרי המקובלים. כשאנו קוראים בספרים אלה על מצבנו המתוקן, עם כוונה לעורר על עצמנו את השפעת "המאור המחזיר למוטב" (ראה מאמר "באוֹר הקבלה", עמ' 117), אנו מתחילים להימשך אליו ולעלות במעלה הסולם הרוחני.