אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / קבלה לעם / קמפוס קבלה / אומרים אהבה יש בעולם

אומרים אהבה יש בעולם

הבורא יצר עבורנו תכנית הכשרה שמלמדת אותנו לנטוש את הרצון האגואיסטי לטובת אהבת הזולת. כשזה יקרה — נוכל לאהוב באמת.

אין ספור שירים ופיוטים נכתבו על האהבה. אהבה היא אחת המילים הפופולאריות ביותר במנועי החיפוש באינטרנט... אבל מי מאיתנו יודע מהי אהבת אמת? ועם זאת, כולנו רוצים להיות אהובים ולהרגיש שלווה וביטחון. אם ניזכר ברגעים המאושרים ביותר בחיינו, נגלה שהיו אלה הרגעים שבהם אהבנו. אנחנו רוצים לאהוב ולהעניק מכל הלב לבן הזוג, לילדים ולהורים, אולם לא תמיד אנו יודעים איך לעשות זאת.

חכמת הקבלה מסבירה לנו את הסיבה לצורך הפנימי והעמוק שלנו לאהוב ולהרגיש נאהבים, ואת הדרך להשגתה של האהבה הנצחית והמושלמת.

הרצון הוא לאהוב

המקור של כולנו הוא בנשמת "אדם הראשון" שנבראה על ידי הבורא. את הנשמה הזו ברא הבורא מתוך אהבתו אליה, ולכן הרצון הפנימי שטבוע בה הוא לאהוב. כתוצאה מכך, התענוג הגדול ביותר שהנשמה יכולה לחוות הוא תענוג מאהבה. אך כיצד תוכל הנשמה לממש את ההשתוקקות שבה ולאהוב את הבורא?

תכנית ההכשרה

כדי לאפשר לנשמה לאהוב את הבורא, תכנן הבורא "תכנית הכשרה" מיוחדת עבורה, שתפתֵח בה את הרצון לאהוב. בתחילה חילק הבורא את הנשמה לחלקים רבים הנקראים נשמות פרטיות והסתיר את עצמו מפניהן. כל הנשמות קיבלו רצון אגואיסטי, כלומר רצון לקבל אהבה, ואז התלבשו בגופיהם של בני אדם בעולם הזה.

המקובלים מסבירים לנו שהבורא הוא חוק האהבה, אך בחיי היום יום איננו מרגישים את אהבתו, מכיוון שהוא נסתר מאיתנו. לעומת זאת, בני אדם אחרים אינם נסתרים מעינינו, והודות לכך אנו יכולים "לתרגל" בינינו את אהבת הזולת.

באמצעות היחסים בינינו נוכל ללמוד איך להתעלות מעל הרצון שלנו לקבל אהבה בצורה אגואיסטית. כשכך יקרה, נגיע לסיום תכנית ההכשרה ונרכוש את טבעו של הבורא. בשלב זה אנו נחזור אל המצב השלם שבו כולנו אוהבים ומאוחדים כנשמה אחת, ונזכה בתענוג העילאי שרצה הבורא להעניק לנו, תענוג מאהבה ונתינה. אז ישוב הבורא ויתגלה בינינו ונהיה מסוגלים להחזיר לו אהבה, כי כבר למדנו לאהוב איש את רעהו.

כמו הרך הנולד

תכנית ההכשרה שתכנן הבורא עבורנו היא בת מספר שלבים, שבאמצעותם נלמד כיצד להתחבר מחדש עם יתר חלקי נשמת אדם הראשון. ניתן להמשיל את התפתחות הרצון לאהוב לתהליך גדילתו של הרך הנולד. בתחילת דרכו מרגיש האדם את רצונו הפרטי בלבד ורואה בעצמו את מרכז המציאות. הוא זקוק לאהבה ודורש תשומת לב, בדיוק כמו תינוק.

עם גדילתו והתפתחותו של הרצון לאהוב, האדם לומד שכדאי לו לשתף פעולה ולקשור קשרי אהבה עם הסביבה, מכיוון שכך הוא מרוויח את מה שלא יוכל להשיג בעצמו.

ככל שרצונו של האדם גדל, הוא מתחיל להרגיש שיוכל ליהנות אם ינצל את הזולת. נראה לו שיוכל להיות מאושר אם יצליח לשלוט על שאר האנשים ולהשתמש בהם לטובתו האישית, אך עם הגיעו לשלב ההתפתחות הסופי, הוא מגלה שמה שחסר לו יותר מכול הוא היכולת לאהוב ולתת ללא הגבלה, כמו הבורא.

כמו שהורים אוהבים את ילדיהם

אחד התענוגים שגורמים לנו לחוש סיפוק רב ביותר הוא גידול ילדים. לא פעם אנו שומעים משפט כמו: "הילדים הם כל החיים שלי" או "למען הילדים אני מוכן לעשות הכול". ואכן, למרות הקושי וההקרבה הכרוכים בכך, רוב בני האדם מביאים ילדים לעולם ומעניקים להם ממיטב זמנם ומרצם. דווקא האהבה והנתינה לילדים מעניקה להורים סיפוק גדול הרבה יותר מכל תענוג אחר.

אילו אהבנו את כל האנושות כפי שאוהבים ההורים את ילדיהם, היו חיינו פשוטים הרבה יותר, אבל כידוע המצב שונה בתכלית. אז מה עושים? איך מפתחים בליבנו אהבה לאחרים כאילו היו ילדינו?

מי שבאמת מחפש ולא מוותר, מגלה את חכמת הקבלה, השיטה שמלמדת אותנו איך לאהוב באמת. כשנממש אותה, נוכל להתאחד שוב לנשמה אחת ולהגיע לחיבור נצחי עם הבורא.

חזרה לראש הדף