מאז ומעולם חיפש האדם תשובות לשאלות הבסיסיות של הקיום: מי אני? לשם מה אני חי? לשם מה קיים העולם? ממה נובע הסבל ואיך ניתן למנוע אותו? האם ניתן לשנות את הגורל, ואם כן, כיצד? מה קורה לנו לאחר המוות?
את התשובות לשאלות אלו מנסה כל אדם לשאוב ממקורות המידע העומדים לרשותו. הוא מתבונן במציאות, שומע, בודק ובוחן עד שלבסוף הוא מגבש את תפיסת עולמו, בהתבסס על הגישה שנראית לו כאמינה ביותר. חיי היומיום, לעומת זאת, מעמידים תפיסה זו במבחן המציאות ובוחנים את מידת נכונותה בכל רגע נתון. כך יכול האדם לשפר את תפיסתו ולשנותה בהתאם לקצב הזמן ולשינויים החברתיים הנכונים לאותה השעה.
מתחת לפני השטח של ההתפתחות האנושית מסתתרת שאיפתו של האדם לשכלל את יכולתו להשיג כמה שיותר תענוג, תמורת "המחיר" הנמוך ביותר. לכל אורך חיינו אנו רודפים אחר משאלות ליבנו: כסף, פרסום, הצלחה, משפחה ועוד רבות אחרות, אולם פעמים רבות, משהשגנו אותן, ההנאה שהפקנו מהן דועכת וכמו חומקת מידינו, עד שלבסוף היא נעלמת. מבט לאחור על חיינו יגלה שאת מרבית הזמן בילינו במאמץ להשיג את המטרות שהצבנו לעצמנו, אולם מרוב היותנו שקועים בהן ועסוקים בהשגתן כמעט שלא נהנו מה"מסע" אליהן ובפעמים רבות גם לא מטעם ההצלחה. תחושת החסר שפוקדת אותנו לאחר מכן איננה מאפשרת לנו לנוח על "זרי הדפנה", אלא דוחפת אותנו לצאת למרדף נוסף אחר ההנאה הנכספת. לצד השחיקה והתסכול הטבעיים שמעורר בנו כל ניסיון שכזה, באיזשהו שלב מתעוררת בנו שאלה מהותית יותר: "בשביל מה?".
היטיב להגדיר זאת הרב יהודה אשלג, המכונה בעל הסולם: "אכן, אם נשים לבנו להשיב רק על שאלה אחת מפורסמת מאוד, בטוח אנכי שכל השאלות והספיקות יתעלמו מן האופק ותביט אל מקומם ואינם. והיינו השאלה הזעומה הנשאלת מכל בני ירד, שהיא: מהו הטעם בחיינו?" (בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות).
בעשרים השנים האחרונות אנו עדים לתנועה ערה של "מיטב בנינו ובנותינו" לכיוון מזרח, בתקווה למצוא שם מענה כזה או אחר. בפונה ובדרמסאלה, בבנגקוק ובקטמנדו הפך "הישראלי המחפש" לדמות מוכרת. הוא שואל, מתלבט, חוקר, ומתנסה בחוויות שונות ומשונות.
לצד המחפשים "טעם לחיים" בין שיטות המזרח השונות, ישנם גם אחרים שתרים אחר פתרון רציונאלי-מדעי יותר לבעיית הקיום. ואכן, זה אלפי שנים חוקר האדם את חוקי הטבע ומנסה להבין את התנהלותו.
בדרכו השכלתנית משתמש המדע בהנחות יסוד הגיוניות ובאמצעי חקירה אמינים כדי להסיק מסקנות. יעילותו בתחומי החיים השונים והקדמה שהוא הביא לעולם אינן מוטלות בספק, אך יש לזכור כי גם המדע מוגבל. כל מה שאינו ניתן למדידה באמצעות חמשת החושים והכלים שהמדע מעמיד לרשותנו, חורג אל מעבר לגבולותיו והופך לבלתי ניתן לחקירה. כך נוצר מצב שבו נפש האדם, התנהגותו והגורמים המניעים אותו נסתרים מבינתו של המחקר המדעי הטהור, וכן מבינתנו.
כיום גם החוקרים המודרניים בתחום מדעי הטבע מודים כי יש אספקטים בקיום האנושי שלמדע הטהור אין אפשרות להגדיר, וככל שהם מתקדמים במחקרם, תמונת העולם שהם מגלים רק הופכת למעורפלת ומבולבלת יותר.
ספר זה פונה לכל אלה שעדיין לא שכחו את השאלות הטבעיות,אלה ששאלנו כשהיינו ילדים, ושחלקנו עדיין שואלים בכל לילה, רגע לפני שאנו עוצמים את עינינו. ספר זה פונה לכל מי שמחפש שיטה הגיונית, יסודית ואמינה שתעזור לו להבין את התופעות השונות בחיינו.
"חכמת הקבלה" (מלשון "לקבל"), היא שיטה מדעית ובדוקה שמסבירה לאדם על אודות החלק הנסתר בחייו, וכיצד, אם ילמד להכיר חלק זה, יוכל להגשים את כל מאוויו.
המקובלים, שעל דבריהם מבוססת חכמת הקבלה הם אנשים כמוני וכמוך, שחקרו את מהות קיומם בעזרת הכלים שעומדים היום לראשונה לרשותו של כל אדם בן זמננו. בספרים שכתבו הם פרסו בפנינו שיטה, המבוססת על ניסיונם האישי המצטבר של גדולי המקובלים לאורך ההיסטוריה.
מתוך השגת החלק הנסתר שבמציאות, שממנו נובעים המקרים והתופעות בחיינו, מצאו המקובלים דרך לעזור לכל אותם "מחפשי דרך" והרפתקנים, שיטפסו בעקבותיהם על סולם ההתפתחות הרוחני.
הספר שלפניכם מבוסס על הרצאותיו של המקובל, הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שרכש את הידע הקבלי מרבו, הרב ברוך שלום הלוי אשלג זצ"ל(הרב"ש). הרב"ש הנו ממשיך דרכו של אביו, הרב המקובל יהודה לייב הלוי אשלג זצ"ל, מחבר פירוש “הסולם" לספר הזוהר.