למן המאה השש-עשרה נכנס העולם לסחרור שלא היה כדוגמתו בעבר - מהפכה מדעית ותעשייתית, סדרה של מרידות אזרחים ומלחמות עקובות מדם שהתחוללו באירופה, הם רק חלק מהשינויים הקיצוניים שיתרחשו במאתיים השנים הבאות.
כדי למנוע את הסבל הרב ולקדם את האנושות לעבר רוחניות כבר עכשיו, יורדת לעולמנו נשמה מיוחדת ומתגשמת בגופו של האר"י הקדוש. תפקידו של האר"י, כמו תפקידי קודמיו, הוא להתאים את הקבלה לראשיתה של תקופת התפתחות חדשה, תקופה שבה האגואיזם האנושי גדל, והפעם בצורה אכזרית מבעבר.
לא לחינם נחשב האר"י למי שמסמל את תחילת היציאה מהגלות. אחרי השנים הרבות שבהן הוסתרה חכמת הקבלה על ידי המקובלים בחדרי חדרים, הגיעה העת לגלותה לעולם. בואו של האר"י לצפת היווה את יריית הפתיחה בתהליך המרתק וההיסטורי הזה.
במהלך שנה וחצי שבהן התגורר בצפת, הפך האר"י את חכמת הקבלה משיטה המתאימה ליחידי סגולה, לשיטה המיועדת לכלל האנושות.
אולם מעטים בלבד הרגישו באותם ימים את הצורך לעשות שימוש רציני בשיטתו. על האנושות היה להבשיל עוד מעט, ולעבור "שדרוג" התפתחותי נוסף.