על הקשר בין המערכת הכלכלית לבין מערכת הטבע. האם אפשר למנוע את המשבר הבא? תלוי את מי שואלים
בכנס היוקרתי שהתקיים בחודש ינואר השנה בדאבוס, הכריז המשקיע האגדי ג'ורג סורס, יו"ר קרן קוואנטום: "ארצות הברית עומדת על סף כניסה למיתון קשה, שיוביל את כלכלת העולם למשבר החמור ביותר מאז מלחמת העולם השנייה".
למי שפקפק בדברי סורס, הרי ששורת האירועים הקיצוניים שפוקדת את הכלכלה האמריקאית והעולמית אינה מותירה ספק. הפעם זה רציני, המערכת הפיננסית העולמית נמצאת במשבר עמוק. מדובר בהתמוטטות, שתוביל למיתון קשה במיוחד.
מה גורם לטלטלה המטורפת הזו, והאם יש דרך לעצור את הסחף הגדול? להלן תמצית ההסבר הקבלי למשבר והצעות לפתרון.
הכול לא צפוי, וגם הרשות לא נתונה
בכלכלה, כמו בכל המערכות החברתיות, תלות הדדית היא שם המשחק. משברים שבהם גורם אחד "מדביק" גורמים נוספים ומביא את השוק כולו אל סף קריסה, הם חלק מסממני הגלובליזציה הכלכלית. כך למשל, התפוצצות בועות האשראי והנדל"ן בארצות הברית לפני כמה חודשים הובילה למפולת מידבקת בבורסות, בבנקים, בחברות ובקרנות גידור בכל העולם, וגלי ההדף הורגשו גם באירופה, באסיה, בקנדה ובאוסטרליה.
עם זאת, הניסיונות לחזות משברים כלכליים באמצעות מודלים מוכרים נדונו לכישלון. מתברר שהמערכת הכלכלית אינה ניתנת לשליטה או לצפי מדויק, וכל פעולה שלנו מביאה לשינויים מרחיקי לכת במקומות אחרים בעולם.
חכמת הקבלה טוענת שאם נבין את החוקיות הכללית שעל פיה פועלת מערכת הטבע, וגם נפעל על פי חוקיות זו, נחזק את ההבנה שלנו באשר לעתיד, ואולי נצליח למנוע את הקריסה הבאה.
איזון הדדי עדין
פרופ' גונתר בלובל, חתן פרס נובל (1999) לפיזיולוגיה ורפואה וחוקר בכיר במכון רוקפלר היוקרתי למחקר רפואי בניו יורק, ציין לאחרונה כי "גם המדע סובר שעיקרון ההדדיות הוא המפתח לקיומה של כל מערכת בטבע. הדוגמה הטובה ביותר לכך", אמר בלובל, "היא תאים בגוף חי. התאים מתחברים זה לזה על ידי נתינה הדדית לטובת הגוף כולו. כל תא בגוף מקבל את הדרוש לקיומו, ובכל יתר כוחותיו דואג לכללוּת הגוף".
גם חכמי הקבלה מתארים בכתביהם את "הטבע העליון" ככוח העוטף את המציאות כולה בטוב ובאהבה, ומסבירים כי מטרתו להביא את כל פרטי המציאות לאיזון ולהרמוניה עמו. ואכן, מבט מעמיק אל מערכות היחסים המתקיימות בטבע יגלה, כיצד האיזון וההרמוניה שמתממשים בו בפועל, הם שמאפשרים את המשך קיום החיים.
לעומת זאת, במערכות המלאכותיות שהחברה האנושית הקימה לעצמה פועלים כללים הפוכים. בבסיס ההתנהגות האנושית המניעה את המערכות הכלכליות והחברתיות, ניצב האגו, שמעדיף תמיד את האינטרס האישי הצר של בעלי ההון ובעלי המניות על פני טובת הכלל. הרדיפה אחר השגת עושר, כבוד ושליטה, גם על חשבון האחר, היא זו שעומדת בראש סדר העדיפויות של בעלי החברות.
בנקודה זו הם דוחקים את עצמם אל הפינה: ככל שהם רוצים להתבדל, הם נאלצים לגלות עד כמה כולנו קשורים זה לזה. פעולה במקום אחד בעולם מביאה לשינויים מרחיקי לכת בקצה האחר של הכדור. כתוצאה מכך, אנו מוצאים את עצמנו כלואים בין הפטיש לסדן - בין האגו שדוחף אותנו להיפרד זה מזה, לבין הגלובליזציה שלוחצת עלינו להפנים כי כולנו קשורים זה בזה, ולפיכך עלינו להתאחד. מצב מורכב זה מייצר קונפליקט פנימי שאותו אנו מתקשים להתיר.
הפתרון - חינוך לחוקי הטבע
כדי שמערכת חברתית תצליח לשרוד, עליה להיות מושתתת על חוקי הטבע. הפתרון, כמו תמיד, טמון בחינוך. קברניטי המשק צריכים להבין, שעליהם להתמודד עם שורש המחלה ולא להמשיך ולספק משככי כאבים זמניים. לשם כך יש לנקוט בכמה צעדים ראשוניים:
להשתמש במערכות ההסברה השונות כדי להביא לידיעת הציבור שאנו גוף רב-תאי ושכולנו קשורים זה לזה. כל תא ותא (כל אדם ואדם) במערכת האנושית יצטרך להבין, שהמודל הכלכלי הרווחי ביותר עבורו הוא אושרו של אדם אחר (הזולת). רק כך הוא יוכל להבטיח את יציבותו.
להביא למודעות בני האדם את הסיבות האמיתיות למשבר. אנו חייבים להסביר שקיימת חוקיות על פיה פועלת כל מערכת בטבע, וכי הטלטלה שאנו חווים כיום נובעת מכך שאנו פועלים נגד החוקיות הזו. את הדוגמאות לכך ניתן לשאוב מאופן תפקודן של המערכות בטבע ומיחסי הגומלין וההדדיות ביניהן.
מקבלי ההחלטות יצטרכו ללמוד כיצד מתפקדת המערכת הכללית של הטבע, ולהשליך מאופן התפקוד שלה לגבי השינויים שנחוץ לבצע גם במערכות האנושיות כדי להביאן לאיזון.
רק כאשר האנשים המשפיעים על חיינו יתחילו לפעול בכיוון זה, נשכיל להוציא את העגלה מהבוץ שהיא שקועה בו כיום עד צוואר, ולהוביל את העולם לחוף מבטחים.
משבר הנדל"ן והאשראי - מה זה בכלל?
לאלו מביניכם שלא היו כאן בחודשים האחרונים, להלן הסבר קצר על המשבר בשוק המשכנתהות בארצות הברית.
לאחר אסון התאומים בספטמבר 2001, ובעקבות הריבית הנמוכה של הבנק הפדרלי של ארצות הברית, החלה עלייה חדה בביקוש לנכסים. למה?
כאשר שיעור הריבית נמוך אנשים מחפשים אלטרנטיבות להשקעה (פיקדונות סולידיים בבנק לא יניבו תשואה גבוהה). במקרה דנן, הציבור האמריקאי בחר להשקיע במניות ובנדל"ן.
בועת הנדל"ן הייתה הראשונה שהתנפחה... וגם הראשונה שהתפוצצה.
כתוצאה מהגאות הכלכלית בשנים האחרונות בעולם ובארצות הברית, הומלץ לציבור האמריקאי לרכוש נכסי נדל"ן (בעיקר בתים), כנגד השקעה אישית קטנה ומשכנתה גבוהה ביותר. כל זאת, תוך רמיזה על כך שעקב עליית המחירים הצפויה יעלה מחיר הנכס, וניתן יהיה להרוויח שטרות ירוקים רבים ממכירתו. העניין צלח, והקונים שראו כי טוב, התרבו. רובם היו מבוססים ובעלי יכולת החזר סבירה של תשלומי המשכנתה. עד כאן, הכול טוב ויפה וכולם מרוצים. אלא שבשלב מסוים זקפה תאוות הבצע את ראשה, והעסקה הקורצת הוצעה גם לקונים שאינם מבוססים, כלומר, שיכולת ההחזר שלהם פחות טובה. וכך התרחב המעגל עוד ועוד.
והנה, ראה זה פלא, כשאנשים החליטו למכור את הבתים שהיו ברשותם, בתקווה לגרוף את הרווח המצופה, הביא הדבר ללחץ על שוק הנדל''ן, יצר עודף היצע של בתים והמחירים החלו לרדת. מכאן הייתה הדרך למפולת קצרה, וזו אכן לא איחרה לבוא.
הראשונים שהתמוטטו היו הבנקים למשכנתהות, אחריהם החברות המבטחות אשראי, קרנות נאמנות, קרנות פנסיה שהשקיעו באותם גופים מממנים ומשקיעים רבים נוספים.
אך הייתה לכך תוצאה נוספת - הנזילות של הבנקים התמוטטה. כלומר, לבנקים לא היה כסף לתת הלוואות חדשות. הסכנה: התמוטטות כלכלית או מיתון כלכלי כבד, לפחות. אי מתן הלוואות מונע פיתוח של עסקים חדשים והרחבה של עסקים קיימים. כתוצאה מכך תאגידים רבים, חברות יצרניות, חברות שיווק ואפילו חברות היי-טק, התחילו להפסיד כסף. הרבה מאוד כסף.
הרי לכם משבר כלכלי עולמי, שלפי הפרסומים האחרונים עושה את דרכו גם לישראל. מישהו אמר סטנלי פישר?