אבל הפילוסופים לא היו מקובלים. הם לא למדו את חכמת הקבלה, ולכן לא באמת יכלו להבין את עומקו של הידע הקבלי. כתוצאה מכך, ידע שצריך היה להתפתח בצורה מסוימת מאוד ולקבל יחס מסוים מאוד, פותַח בצורה שגויה וקיבל יחס שגוי. כשהידע הקבלי נדד לחלקים אחרים של העולם, למקומות שבהם לא היו מקובלים באותה התקופה, הוא קיבל תפנית נוספת.
כך יצאה האנושות לדרך עוקפת. למרות שהפילוסופיה המערבית כללה בתוכה חלקים מתוך הידע הקבלי, היא פנתה בסופו של דבר לכיוון אחר לחלוטין. הפילוסופיה המערבית ייצרה מדעים שחקרו את העולם הגשמי, זה שאנו תופסים באמצעות חמשת החושים שלנו, ואילו חכמת הקבלה היא מדע שחוקר את מה שקורה מעבר למה שתופסים החושים שלנו. השינוי העקרוני הזה הוביל את האנושות לכיוון הפוך מהידע המקורי שהשיגו המקובלים, למסלול חלופי שאת תוצאותיו נחקור בפרק הבא.