ספר הזוהר נכתב לפני אלפיים שנה בקירוב. הוא קובע שלקראת סוף המאה העשרים האגו של המין האנושי ירקיע לעוצמות חסרות תקדים.
כאמור, ככל שאנחנו רוצים יותר, אנחנו מרגישים ריקים יותר. לכן מסוף המאה העשרים האנושות חווה את הריקנות הקשה ביותר שידעה אי-פעם. ספר הזוהר אומר גם שכשהריקנות הזו תורגש, האנושות תזדקק לאמצעי שירפא אותה ויעזור לאנשים למלא את עצמם. זה יהיה הזמן הנכון להציג את חכמת הקבלה בפני האנושות כולה כאמצעי להשגת מילוי באמצעות ההידמות לטבע.
תהליך השגת המילוי – "התיקון" – לא יקרה בבת-אחת, ולא יתרחש בו-זמנית אצל כולם. כדי שיתרחש תיקון, האדם חייב לרצות שהוא יקרה. זהו תהליך שצומח מתוך הרצון החופשי של האדם.
התיקון מתחיל כשהאדם מבין שהטבע האגואיסטי שלו הוא המקור לכל הרע. זוהי התנסות מאוד אינטימית וחזקה, אבל היא תמיד מביאה את האדם לרצות להשתנות, לעבור מאגואיזם לאהבת הזולת.
הבורא מתייחס אל כולנו כאל נברא אחד מאוחד. ניסינו להשיג את המטרות שלנו באופן אגואיסטי, אבל היום אנחנו מבינים שהבעיות שלנו ייפתרו רק בצורה כללית ומתוך אהבת הזולת. ככל שנהפוך מודעים יותר לאגו שלנו, נרגיש רצון גדול יותר להשתמש בשיטת הקבלה כדי לשנות את טבענו לאהבת הזולת. לא עשינו זאת כשחכמת הקבלה הופיעה בפעם הראשונה, אבל אנחנו יכולים לעשות זאת עכשיו, כי עכשיו אנחנו יודעים שאנחנו זקוקים לה!
ארבעת אלפים השנים האחרונות של ההתפתחות האנושית היו תהליך ארוך של ניסוי שיטה אחת, בדיקת ההנאות שהיא מספקת, התעוררות מהאשליה שהיא יוצרת, ונטישתה לטובת אחרת. שיטות באו והלכו, אבל לא נעשינו מאושרים יותר.
עכשיו, עם התגלות שיטת הקבלה, המיועדת לתקן את דרגת האגו הגבוהה ביותר, אנחנו לא צריכים עוד להמשיך ולצעוד במסלול האשליות המתפוגגות. אנחנו יכולים פשוט לתקן את האגו שלנו על ידי חכמת הקבלה, וכל יתר התיקונים כבר יגיעו כתגובת שרשרת.