חכמת הקבלה הופיעה בפעם הראשונה לפני כארבעת אלפים שנה, כשבני האדם החלו לשאול על מטרת קיומם. אלו שהכירו אותה נקראו "מקובלים", והייתה להם תשובה לגבי מטרת החיים ותפקיד האנושות ביקום.
אבל בימים ההם הרצונות של רוב האנשים היו קטנים ולא מפותחים דיים לשאוף לידע הזה. לכן כשהמקובלים ראו שהאנושות לא זקוקה לחכמה שלהם, הם הסתירו אותה והכינו אותה בחשאי לזמן בו כולם יהיו מוכנים לקראתה. בינתיים, האנושות טיפחה לעצמה ערוצים אחרים כמו דת ומדע.
היום יותר ויותר אנשים כבר משוכנעים שהדת והמדע לא מספקים תשובות לשאלות העמוקות ביותר של החיים, ולכן הם מחפשים תשובות במקומות אחרים. זהו בדיוק הזמן שחכמת הקבלה חיכתה לו, וזו הסיבה שהיא מופיעה מחדש – כדי לספק את התשובה לגבי תכלית הקיום.
חכמת הקבלה מסבירה לנו שהטבע, שהוא שם נרדף לבורא, הוא שלם, אוהב ומאוחד. היא אומרת שאנו חייבים לא רק להבין את הטבע, אלא גם לרצות ליישם את צורת הקיום הזו של אהבה ואחדות בתוכנו.
חכמת הקבלה גם אומרת שברגע שנעשה זאת, לא רק שנהפוך זהים לטבע, אלא נבין את המחשבה שעומדת מאחוריו – את תכנית העל. לבסוף, חכמת הקבלה קובעת שמתוך הבנת תכנית העל נהפוך לשווים למתכנן העל, וזוהי מטרת הבריאה – להפוך שווים לבורא.