אבל אם אנחנו בסך הכול תוצרים של הסביבה שלנו, ואם אין שום בחירה חופשית אמיתית במה שאנחנו עושים, במה שאנחנו חושבים ובמה שאנחנו רוצים, האם אפשר לומר שאנחנו אחראים למעשינו? ואם אנחנו לא אחראים להם, מי כן?
כדי לענות על השאלות האלה, צריך קודם כל להבין מהם ארבעת הגורמים שמרכיבים אותנו, וכיצד אנו יכולים לעבוד איתם כדי להשיג חופש בחירה.
חכמת הקבלה מסבירה שכולנו נשלטים על ידי ארבעה גורמים:
1. "המצע" שנקרא גם "החומר הראשון".
2. תכונות בלתי משתנות של המצע.
3. תכונות שמשתנות על ידי כוחות חיצוניים.
4. שינויים בסביבה החיצונית.
בואו נראה כיצד כל אחד מהם קשור אלינו.
1. המצע, החומר הראשון
המהות הבלתי משתנה שלנו נקראת "מצע". אני יכול להיות עצוב, שמח, מהורהר, כועס, לבד או עם אחרים, אבל בכל מצב רוח ובכל חברה האני הבסיסי שלי לעולם לא משתנה.
כדי להבין את עקרון ארבעת השלבים, נחשוב לרגע על תהליך הנביטה והקמילה של צמחים. חשבו על זרע חיטה. כשזרע חיטה נרקב, הוא מאבד לחלוטין את הצורה שלו. אבל למרות שהוא איבד לחלוטין את צורתו, יכול לנבוט ממנו רק גבעול של חיטה, ולא שום דבר אחר, מפני שהמצע שלו לא השתנה. המהות של הזרע נשארה מהות של חיטה.
2. תכונות בלתי משתנות של המצע
כשם שהמצע לא משתנה וזרע חיטה תמיד יצמיח חיטה, גם הצורה בה זרעי החיטה מתפתחים היא בלתי משתנה. בפשטות, מזרע חיטה יכולה לצמוח רק חיטה, וכל צמחי החיטה יתפתחו תמיד באותו האופן מרגע הנביטה ועד לקמילה.
בדומה לזה, גם ילדים מתפתחים דרך רצף התפתחותי נתון. לכן אנחנו יודעים (פחות או יותר) מתי ילד אמור להתחיל לפתח מיומנויות מסוימות, מתי הוא יכול להתחיל לאכול מאכלים מסוימים וכיוצא באלו. ומשום שמדובר בדפוס קבוע, אנחנו אפילו יכולים לשרטט את עקומת הגדילה של תינוקות.
3. תכונות שמשתנות על ידי גורמים חיצוניים
למרות שהזרע נשאר אותו סוג של זרע, הביטוי של המהות שלו, איכותו, יכולה להשתנות כתוצאה מהשפעות סביבתיות כמו אור השמש, סוג האדמה, דשנים, לחות וגשם. יוצא, שהצמח אמנם נשאר חיטה, אבל "העטיפה" שלו, האיכות שלו, יכולה להשתנות על ידי גורמים חיצוניים.
באופן דומה, מצבי הרוח וההתנהגויות שלנו משתנים בחברת אנשים שונים או בסיטואציות שונות, למרות שאנחנו עצמנו (המצעים שלנו) לא משתנים. לפעמים, כשאנחנו נתונים להשפעתה של סביבה מסוימת לאורך זמן רב, היא יכולה לשנות לא רק את מצב הרוח שלנו, אלא אפילו את האופי שלנו. זה לא שהסביבה יוצרת בתוכנו תכונות חדשות, אלא שהשהות בחברת אנשים מסוג מסוים מעוררת צדדים מסוימים בטבע שלנו להפוך פעילים יותר מבעבר.
4. שינויים בסביבה החיצונית
הסביבה החיצונית משפיעה על אופן התפתחות הזרע, לכן שינויים בסביבה החיצונית – אקלים, איכות האוויר, צמחים שכנים ועוד – יובילו לשינוי בהתפתחות הצמח. משום כך אנחנו מגדלים צמחים בחממות ומדשנים את האדמה באופן מלאכותי – כדי ליצור את הסביבה הטובה ביותר לגידולם.
ההבדל בין הגורם השלישי לגורם הרביעי, במקרה של החיטה, הוא שבגורם הרביעי מה שקובע הוא היכן הזרע ייזרע. אם הוא ייזרע באזור מוצל, יהיה לו מעט אור שמש; אם יגדלו לידו הרבה צמחים, תהיה לו פחות גישה למים ולמינרלים. לכן צמחים אינם פסיביים בבחירת ההשפעות הסביבתיות עליהם; הם צומחים בכיוון השמש, ונלחמים עם צמחים אחרים ועם מזיקים על מקורות המזון שלהם. במילים אחרות, צמחים מנסים כל הזמן לשפר את סביבתם.
גם בחברה האנושית אנו כל הזמן משנים את הסביבה שלנו: אנחנו מייצרים מוצרים חדשים, בוחרים ממשלות, לומדים בבתי ספר מסוגים שונים ומבלים זמן עם חברים. צמחים בוחרים את הסביבה הטובה ביותר בעבורם באופן אינסטינקטיבי. אנחנו, לעומתם, כדי להשפיע על הגדילה שלנו, צריכים לבחור בצורה מודעת את האנשים שאיתם אנחנו נמצאים, והכי חשוב, את האנשים אותם אנו מעריכים, כי אלו האנשים שישפיעו עלינו בצורה החזקה ביותר.
באמצעות שינויים בסביבה החברתית אנחנו יכולים לעצב את המהות שלנו, לשנות את תכונות המצע שלנו ולקבוע את גורלנו, בדיוק כמו שהצמח מחזק את עצמו באמצעות השגת עוד אור שמש או עוד מים ומינרלים. הסביבה היא המקום היחיד בו יש לנו חופש בחירה. אם אנחנו רוצים להפוך למתוקנים (אוהבי הזולת) ולהתחיל להרגיש את המציאות הרוחנית, עלינו לדעת אלו שינויים חברתיים יקדמו אותנו אל התיקון, ולנסות ליישם אותם.