קעב) ולא יִקָּרֵא עוד את שמך אברם, והיה שמך אברהם. ועל כן נשאר בשם הזה. אבל ביעקב לא כתוב, והיה, אלא כתוב, כי אם ישראל יהיה שמך, שנקרא לפעמים יעקב ולפעמים ישראל. וכאשר נתעטרו בניו בכהנים ולויים ונתעלו במדרגות עליונות, אז נתעטר בשם ישראל תמיד.
קעג) כשמתה רחל, מי שהיתה צריכה להתקן בי"ב שבטים, לקחה את הבית, השכינה, כדי שתהיה השכינה מתעטרת כראוי, שתשיג מוחין דג"ר, ותהיה, אם הבנים שמחה. כלומר, רחל מתה כדי ששכינה תחתונה, רחל, ושכינה עליונה, לאה, תהיינה לפרצוף אחד. שאז שכינה תחתונה משגת ג"ר. ושכינה עליונה, שהיא אם הבנים, שמחה בתקון י"ב השבטים. ומה שלאה לא מתה, ובבנימין התחילה השכינה לקחת הבית ולהתקן, כי היא בחינת יסוד מי"ב השבטים, וע"כ היא הראשונה לתקון השכינה. ועל כן בנימין הוא תמיד במערב, בדגלים. כי יסוד הוא בחינת מערב.
קעד) בבנימין מתחלת השכינה להתקן בי"ב השבטים, ובו מתחילה מלכות שמים להתודע בארץ, כי המלך הראשון בישראל, שאול, שהוא מבניו, שזהו, שכל התחלה הבאה להתודע, בקושיות היא באה, וע"כ יש בה דין של מות. ואחר זה היא מתישבת ומתקיימת.
קעה) כשרצתה השכינה להתתקן ולקחת הבית, בתקון י"ב השבטים, נעשה הדין ברחל, כי מתה. ואחר זה נתתקנה להתישב. כן כשרצתה המלכות להתודע בארץ, התחילה בדין ולא נתישבה במקומה כראוי. עד שנתעורר הדין בשאול לפי מעשיו, שנהרג בהרי הגלבוע. ולאחר כך נתישבה המלכות בדוד ונתתקנה.
קעו) כל התחלה קשה, ואח"כ באה הַרְוָחָה. בראש השנה ההתחלה קשה, שכל העולם נידון כל אחד ואחד לפי מעשיו. ואחר כך הַרְוָחָה, סליחה וכפרה ביום הכפורים וסוכות. משום שההתחלה היא בשמאל, וע"כ דיניו קשים. ואחר זה נתעורר הימין, כמ"ש שמאלו תחת לראשי. ואחר כך, וימינו תחבקני, ועל כן נעשתה הַרְוָחָה.
קעז) ובאומות העולם הוא להיפך. כי לעתיד לבא, עתיד הקב"ה להתעורר בשלוה מתחילה על האומות האחרות עכו"ם. ואחר כך יתגבר עליהם בדין קשה. וכמ"ש, הוי"ה כגבור יצא. מתחילה הוי"ה, שהוא רחמים. ואחר כך כגבור. ולא גבור ממש. ואחר כך כאיש מלחמות, ולא איש מלחמות ממש. ולאחר כך מתגלה הגבורה עליהם ויתגבר לכלותם, כמ"ש, יריע אף יצריח על אויביו יתגבר. וכתוב, ויצא ה' ונלחם. וכתוב, מי זה בא מאדום.
קעח) טוב ה' למעוז. אשרי חלקו של אדם המתגבר בהקב"ה, משום שמעוזו של הקב"ה הוא מעוז. טוב ה', כמ"ש, טוב ה' לכל. למעוז, זה הוא מעוז שיש בו ישועות, שכתוב, ומעוז ישועות משיחו הוא. ביום צרה, ביום של צרה, שהאומות האחרות מציקות לישראל.