רג) ויהי בשכון ישראל בארץ ההיא, היינו השכינה, הנקראת ארץ. כי לאה ורחל מתו, וקבלה הבית השכינה.
רד) הכי יעלה על דעתך, שראובן הלך ושכב עם בלהה. אלא כל זמן שלאה ורחל היו חיות, השכינה שרתה עליהם. ועתה שמתו, לא נפרדה השכינה מן הבית. ושרתה בבית משכנה של בלהה.
ואע"פ שהשכינה היתה צריכה לקבל הבית, להתחבר עם יעקב כראוי, אחר מיתת רחל, איך נאמר שהשכינה שרתה במשכנה של בלהה? אם לא היה יעקב בזווג דכר ונוקבא, לא היתה השכינה שורה בגלוי בבית. ולפיכך עמדה השכינה במשכנה של בלהה, שהיה שם בזווג דכר ונוקבא.
רה) בא ראובן, ואחר שראה שבלהה ירשה מקום אמו, הלך ובלבל המטה, שלקח מטתו של יעקב משם. ומשום שהשכינה היתה עליה, כתוב בו, וישכב את בלהה, שישן על אותה המטה, ולא חרד לכבוד השכינה. וע"כ אומר עליו הכתוב כאילו שכב עמה. ומשום זה שלא חטא, לא נגרע ראובן מחשבון י"ב השבטים. וע"כ מיד בא הכתוב ועשה חשבון, שאמר ויהיו בני יעקב שנים עשר. ומשום זה כתוב מיד, בכור יעקב ראובן, שעשהו הכתוב ראש לכל השבטים.
רו) כי ישרים דרכי ה'. כל דרכיו של הקב"ה כולם ישרים, ודרכיו אמת. ובני העולם אינם יודעים ואינם משגיחים על מה הם עומדים. ועל כן, צדיקים ילכו בם, משום שיודעים דרכיו של הקב"ה ועוסקים בתורה, שכל מי שעוסק בתורה, הוא יודע והולך בדרכי התורה, ואינו סר לימין ולשמאל.
רז) ופושעים יכשלו בם. אלו הם הרשעים, שאינם עוסקים בתורה, ואינם מסתכלים בדרכיו של הקב"ה, ואינם יודעים לאן הדרכים הולכים. ומשום שאינם יודעים להסתכל, ואינם עוסקים בתורה, הם נכשלים בדרכי התורה, בעולם הזה ובעולם הבא.
רח) כל אדם העוסק בתורה, כשנפטר מן העולם הזה, נשמתו עולה באורחות ושבילים של התורה. ואלו האורחות והשבילים של התורה הם ידועים, ואותם היודעים דרכי התורה בעולם הזה, הולכים בהם בעולם ההוא אחר שיפטרו מהעולם הזה.
רט) ואם אינם עוסקים בתורה בעולם הזה, ואינם יודעים האורחות והשבילים של התורה, כשיצאו מהעולם הזה, לא ידעו ללכת באלו האורחות והשבילים והם נכשלים בהם. ואז ילך בדרכים אחרים, שאינם דרכי התורה, ויתעוררו עליו הרבה דינים, והוא נענש בהם.
רי) ומי שעוסק בתורה, בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך. בשכבך, בקבר, התורה תשמור עליך מן הדין של העולם ההוא. והקיצות, כאשר הקב"ה יעורר רוחות ונשמות להחיות המתים, אז, היא תשיחך. היא תהיה מליצה טובה על הגוף, כדי שאלו הגופים, שעסקו בתורה יקומו כראוי. ואלו הם שיקומו מתחילה לחיי עולם, כמ"ש, ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם. ואלו הם לחיי עולם, משום שעסקו בחיי עולם, שהוא התורה.
ריא) כל אלו שעסקו בתורה, הגוף שלהם יתקיים והתורה תגן עליו. משום שבאותה שעה, יעורר הקב"ה רוח אחת, שכלולה מארבע רוחות, שהם חו"ב תו"מ. ואותה הרוח, הכלולה מארבע רוחות, מזדמנת לכל אלו שעסקו בתורה, להחיותם ברוח הזו, כדי שיתקיימו לעולם.
ריב) במתים שהחיה יחזקאל. מארבע רוחות בואי הרוח. למה לא נתקיימו. והרי כולם מתו כבתחילה, ולא הועיל להם הרוח הזו, הכלולה מד' הרוחות, שיתקיימו לעולם? באותה שעה שהחיה הקב"ה המתים על ידי יחזקאל, אותה הרוח, אע"פ שהיתה כלולה מארבע רוחות, מלכתחילה לא ירדה להחיותם שיתקיימו לעולם, אלא להראות שעתיד הקב"ה להחיות מתים באותו הדרך, ולהחיותם ברוח הנכללת באופן הזה, מד' רוחות. ואע"פ שהעצמות חזרו בשעה ההיא למה שהיו, הקב"ה רצה רק להראות לכל העולם, שהוא עתיד להחיות המתים, אשר עתיד הקב"ה להחיותם אז, בקיום שלם בעולם, כראוי. ואלו העוסקים בתורה בעולם הזה, התורה עומדת להם אז, ונעשית מליצה טובה לפני הקב"ה.
ריג) כל אלו המלות שבתורה וכל התורה ההיא, השכל שבה, שעסק בה האדם בעולם הזה, אלו המלות ואותה התורה, עומדת תמיד לפני הקב"ה, ואומרת לפניו, ומרימה קולות ואינה משתכֶכֶת. ולעת ההיא בתחיית המתים, היא תשיח ותאמר, כפי שנתדבק בה האדם ועסק בה בעולם הזה. ועל כן הם יקומו בקיום שלם לחיי עולם. שכתוב, כי ישרים דרכי ה', וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם.
ריד) אשר ישכבון את הנשים. הכי יעלה על דעתך על כהני ה', שיעשו מעשה זה? והתורה מפרשת החטא שלהם, שנענשו, על שהיה הקרבן קל בעיניהם נענשו. שמשמע שהיו צדיקים, שמדקדקים עמהם מאד. וכאן אומר, את אשר ישכבון את הנשים הצובאות, שעשו עבירה חמורה כל כך.
רטו) אלא חס ושלום, שהיו עושים עבירה זו, ומכל שכן במקום הקדוש ההוא, שלא יקומו ישראל ויהרגו אותם? אלא משום שהיו מעכבים את הנשים מלהכנס למקדש, והיו מוחים בידיהן, שלא להכנס להתפלל תפלה, מטרם שהקרבנות נעשו. כי משום שהן לא הביאו הקרבנות, לקחת חלק מהם, על כן היו מעכבים אותן. ומשום זה שהנשים בקשו להכנס אל המקדש, והם עכבו אותן, על כן כתוב, את אשר ישכבון את הנשים, שעכבו אותן מלהכנס לבית המקדש.
רטז) וישכב את בלהה. אלא שעכב אותה מלשמש עם אביו שמוש של מצוה. וזהו בלבול המטה. ונבחן, וכנגד השכינה עשה המעשה הזה. כי בכל מקום, שנמצא שמוש של מצוה, שורה השכינה על המקום ההוא ונמצאת שם. ומי שגורם לעכב שמוש של מצוה, גורם להסתלקות השכינה מן העולם. כמ"ש, כי עלית משכבי אביך. כמ"ש, וישכב את בלהה. ויהיו בני יעקב שנים עשר. שכולם היו במנין, ולא נגרע מזכותם מאומה.
ריז) מה הטעם, שמתחילה ישראל, ואחר כך, יעקב, שכתוב, וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר. ומשיב, אלא כשבא ראובן ובלבל את המטה, אמר, ומה זה, הרי י"ב שבטים היו לו לאבי לקיים בעולם ולא יותר, ועתה הוא רוצה עוד להוליד בנים, וכי פגומים אנחנו, שהוא רוצה להוליד אחרים במקומנו כבתחילה.
מיד בלבל המטה, ונעכב אותו השמוש. ונחשב, כאלו עשה בזיון כלפי השכינה, ששרתה על אותה המטה. וע"כ כתוב, וישמע ישראל. כי בשם הזה נתעלה תוך י"ב מדרגות שנתכסו, שהן י"ב נהרות אפרסמון טהור.
שֵם ישראל הוא למעלה מחזה דז"א, ששַם ד' ספירות חו"ב תו"מ, שבכל אחת ג' קוין, י"ב נהרי אפרסמון טהור. והם נתכסו. כי מחזה ולמעלה חסדים מכוסים. ויעקב היה רוצה להוליד עוד י"ב בנים מבחי' י"ב שבשם ישראל, שהם חסדים מכוסים. ונמצא, ראובן שבלבל יצועי אביו, פגם בבחינת י"ב שבשם ישראל, ולא כלום בי"ב דיעקב שכבר היו ונשלמו. וע"כ כתוב, וישמע ישראל. אבל בני יעקב היו י"ב שלמים.
ריח) ויחיו בני יעקב. אלו הם י"ב השבטים שהשכינה נתקנה בהם. הם אלו שהתורה חזרה ועשתה להם חשבון כבתחילה, כמקדם חטאו של ראובן. כולם קדושים, כולם ראויים אל השכינה להסתכל בקדושת רבונם. כי אלו עשה ראובן אותו מעשה, לא היה בא במספר השבטים.
ריט) ועם כל זה נענש ראובן, שנלקחה ממנו הבכורה וניתנה ליוסף. כמ"ש, ובני ראובן בכור ישראל, כי הוא הבכור. יהי שמו של האלקים מבורך מן העולם ועד העולם, שכל פעולותיו אמת, ודרכיו דין, וכל מה שהוא עושה הכל הוא בחכמה העליונה.
רכ) כמה גורם מעשה בני אדם, כי כל מה שאדם עושה, הכל נרשם ועומד לפני הקב"ה. כי יעקב, בשעה שבא אל לאה, כל אותו הלילה רצונו ולבו היו ברחל, כי חשב שהיא רחל. ומשמוש הזה, מטפה ראשונה ומאותו הרצון, נתעברה לאה. ובארוהו, אלו לא היה כך שלא היה יודע יעקב, שהיא לאה, אלא שכן היה יודע שהיא לאה, והיה מחשב ברחל, לא היה עולה ראובן בחשבון השבטים, כי היה בן תמורה. אלא בשוגג היה. ועל כן לא נתעלה בשם ידוע, אלא שמו סתם ראובן, שהוא ר"ת ראו-בן סתם, בלי שם.
רכא) ועם כל זה חזר המעשה למקומו. שכמו שהרצון הראשון נפעל ברחל, הרצון הזה חזר אליה, כי בכורתו חזרה ליוסף בכור רחל, למקום שהרצון היה שם, שהיא רחל. והכל בא למקומו, כי כל מעשיו של הקב"ה כולם אמת וצדק.