אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת וישלח / יעקב ישראל וישורון

יעקב ישראל וישורון

רמד) כמה הבטיח הקב"ה לישראל בכמה מקומות, שינחיל להם העולם הבא. כי לא רצה לקבל לחלקו שום עם ולשון, רק את ישראל לבדם. ומשום זה נתנה להם תורת אמת, לזכות על ידה ולדעת דרכיו של הקב"ה, כדי שינחלו את ארץ הקודש. כי כל מי שזכה בארץ הקודש הזאת, יש לו חלק לעולם הבא. כמ"ש, ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ.

רמה) שלש מדרגות, יעקב, ואחר כך ישראל, ואח"כ ישורון. יעקב הוא מדרגת ו"ק בלי ראש. וישראל הוא מדרגת ג"ר. ואף על פי שהם מדרגות, אחת, ז"א.

רמו) למה נקראים ישראל בשם ישורון? ישראל וישורון הכל אחד. ישורון, ישור על אנשים, משום שלוקח שורה מצד זה ושורה מצד זה, ומשום אלו שתי השורות נקרא ישורון בלשון רבים. ישראל ג"כ לשון שורה, שהוא ר"ת ישר-אל.

רמז) ישראל נקרא עם שין שמאלית, שהיא שׂררה על שלוקח גדלות ועז מכל. ישורון נקרא, על שם אלו החלקים, שהם שני צדדים, צד ימין וצד שמאל, שהם ב' שורות, והכל אחד.
שורות פירושו קוים. והשם ישורון, שהוא לשון רבים, מורה על ב' שורות. וע"כ כולל בהכרח ב' הקוים העליונים, שהם חכמה ובינה. והשם ישראל, שהוא ר"ת ישר-אל, הוא ג"כ לשון שורה, כמו ישור על אנשים. והוא לשון יחיד. וע"כ מורה על קו אמצעי, שהוא דעת, הכולל ב' הקוים העליונים, שהם חו"ב.
ישראל וישורון הם אחד, ששניהם ג"ר דז"א, מחזה ולמעלה דז"א. ישורון, ב' הקוים העליונים ימין ושמאל, חכמה ובינה דז"א. וכן הוא השם ישראל, מלשון שורה, ר"ת ישר-אל, קו אמצעי, דעת, ו"ק דראש ז"א. ישראל נקרא עם שין שמאלית, שפירושו לשון שׂררה, להיותו כולל שניהם, ע"כ נוטל רבו מקו ימין, ותוקפו מקו שמאל. ישורון ב' הקוים, חכמה ובינה דראש ז"א. וכל אלו ג' השמות הם אחד, שכולם הם בז"א.

רמח) ואלו השמות כולם עולים לאחד, שהם ג' פרצופים: חב"ד, חג"ת, נה"י דז"א, המכונים בריאה, יצירה, עשיה דז"א. ישורון חב"ד, ישראל חג"ת, יעקב תנה"י. וע"כ כתוב, יעקב עבדי. כי פעמים הוא עבד, כמו עבד שיש לו מצוות רבונו, ועושה רצונו. שזה מורה שאין לו מוחין, משום שהוא פרצוף תנה"י ובחינת עשיה דז"א. וכן ישראל בחרתי בו, פירושו לשרות בו. במוחין דג"ר. והכל הוא בסוד העליון. שכל ג' המדרגות הן כולן בסוד הראש. אלו המדרגות עולות לאחד, שהם ג' פרצופי ז"א: ישורון, ישראל ויעקב, שהם חב"ד חג"ת נה"י, בריאה, יצירה, עשיה. ולכן נאמר עליהם, בורא, יוצר, עושה, וכולם הם מדרגות אלו על אלו, וכולם אחד.
לפי המתבאר, היה צריך לומר, עושך יעקב ולא בוראך יעקב. והענין הוא, שיש ערך הפוך בין המאורות לכלים. שבפרצוף כלים דבריאה, בו בחינת יעקב. וכשנתוספו כלים דיצירה בפרצוף, יש ג"כ בחינת ישראל. וכשנתוספו כלים דעשיה בפרצוף יש ג"כ בחינת ישורון.
וע"כ נאמר, בוראך יעקב ויוצרך ישראל. ומה שנאמר שישראל הוא יצירה וחג"ת, אין הכונה שהוא בחינת ו"ק בלי ראש, כי כל המדובר כאן הוא רק בבחינת מוחין וראש, בג' פרצופין חב"ד חג"ת נה"י שבראש ז"א.

רמט) אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה רצה בהם מכל העמים עובדי עבודת כוכבים ומזלות. כי כולם הבל המה ובעת פקודתם יאבדו. היינו בשעה שעתיד הקב"ה לבער אותם מן העולם, וישאר הוא בלבדו. כמ"ש, ונשגב ה' לבדו ביום ההוא.

חזרה לראש הדף