רעד) אתה סתר לי מצר. אתה סתר לי, זה הקב"ה, שהוא סתר ומגן לאדם, ההולך בדרך התורה, קו האמצעי. והוא מסתתר בצל כנפיו, שלא יוכלו להרע לו. שואל, א"כ מצר תצרני, למה לי, כי הוא אותו הדבר כמו אתה סתר לי? ומשיב, מלמעלה ומלמטה. מלמעלה יש לו לאדם שונאים, וע"ז נאמר, אתה סתר לי. ומלמטה גם כן, זהו היצר הרע. וע"ז נאמר, מצר תצרני, והוא צר למעלה וצר למטה, כמ"ש יורד ומסית עולה ומשטין. ואלמלא היצר הרע, לא היה נמצא לאדם שונא בעולם. משום זה כתוב, מצר תצרני, על היצר הרע.
רעה) בעת שהקו השמאל האיר ממעלה למטה, מטרם שנכלל בימין, היה היצה"ר נאחז באדם מלמעלה ומלמטה. כי מלמעלה קטרג עליו, והביא עליו שנאה. ומלמטה הסיתו לחטוא ולהמשיך השמאל ממעלה למטה, שזה היה חטא עצה"ד. וכשבא קו אמצעי, נכללו השמאל והימין זה בזה, והאירו ביחד, באופן שאור הימין האיר ממעלה למטה, והשמאל ממטה למעלה. ואז נתבטלה השנאה שמלמעלה על האדם, ונפרד ממנו היצה"ר מלמטה.
ויש בו ב' דברים:
א) סתר, כי בגללו נתמעטו ג"ר של הקו השמאל, ואינו יכול להאיר רק ממטה למעלה, שהיא ו"ק דחכמה,
ב) מגן, כי על ידיו נכללו השמאל והימין זה בזה, והעביר הקטרוג והשנאה מן האדם.
ההתמעטות שהביא לקו השמאלי בכח המסך דחירק, נבחנת לצל והמסך לכנפים. הקטרוג והשנאה נמשכים לאדם מלמעלה בעת הארת השמאל ממעלה למטה. היצה"ר המסיתו לחטוא ולהמשיך הארת השמאל ממעלה למטה, כמ"ש יורד ומסית ועולה ומשטין. ואם לא היה היצה"ר עלול להסיתו לחטוא למטה, בעת הארת השמאל ממעלה למטה, אז לא היתה נמשכת שנאה על האדם מלמעלה.
החכמה המלובשת בחסדים, אחר שנתמעטה לו"ק דג"ר ע"י קו אמצעי, נמשכת ומתגלית ע"י שירים. וע"כ מכונה שירים. וכיון שמקודם שנתמעטה החכמה ע"י הקו האמצעי, היה להיפך, שהביאה עליו דינים, ע"כ אמר להקב"ה, שהוא קו אמצעי, שירים שנפלטו ונשארו אחר התמעטותם ע"י הקו האמצעי. תסובבני סלה להצילני בהם מכל המזיקים שהם בדרך. תסובבני, אלו הם השירים, שיש בהם מדרגות, המספיקות להצלה, אחר שנתמעטו ע"י קו אמצעי לו"ק דג"ר, נעשו מוכשרים להצלה. כי פעולה זו היא ע"י קו אמצעי, הקב"ה. וע"כ אמר לו, תסובבני, לשון נוכח, ולא יסובבני.
הקריאה כסדרו, תורֵה על קו ימין, הארת החסדים, המאירה ממעלה למטה. והקריאה למפרע, תורֵה על קו שמאל, הארת החכמה, המאירה ממטה למעלה. וכיון שמקרא זה מדבר על ב' מיני הארות הללו, ע"כ אפשר לקראו כסדרו ואפשר לקראו כמפרע. כי יש בו מצד ימין ומצד שמאל.
רעו) באלו שירות ותשבחות שאמר דוד, יש בהם סודות. ודברים עליונים בסודות החכמה. משום שכולם נאמרו ברוח הקודש, שרוח הקודש היה שורה על דוד, ואמר שירה. ועל כן כולם ברוח הקודש נאמרו.
רעז) דַחֹה דחיתני. דחה דחוני, היה צריך לכתוב. מהי דחה דחיתני? שהרי הקב"ה לא דחה אותו, אלא השונאים. ומשיב, אלא זה הס"א, הדוחה האדם תמיד, ורוצה לדחותו ולהשטותו מעם הקב"ה. וזה הוא היצה"ר, הנמצא עם האדם תמיד. ואליו חזר דוד ואמר, דחה דחיתני לנפול. משום שהוא היה מסיתו בכל אלו הצרות שבאו עליו, להשטות אותו מעם הקב"ה. ועליו אמר דוד, דחה דחיתני לנפול, בגיהנם. וה' עזרני, שלא נמסרתי בידך.
רעח) ועל כן יש לו לאדם להזהר ממנו, כדי שלא ישלוט בו. ואז הקב"ה שומר אותו בכל דרכיו. שכתוב, אז תלך לבטח דרכך ורגלך לא תגוף, בלכתך לא יצר צעדך. וכתוב, וארח צדיקים כאור נגה. אשרי הם ישראל, שהקב"ה שומר אותם בעולם הזה ובעולם הבא. שכתוב, ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ. ברוך ה' לעולם אמן ואמן.