לה) אלו הוציא אדם תולדות מג"ע, לא היו כָלים לדורי דורות, ולא היה נחשך אור הלבנה, אור המלכות, לעולם. וכולם היו חיים לעולם. ואפילו מלאכים העליונים, לא היו יכולים לעמוד בפניהם, באור וזיו וחכמה, כמ"ש, בצלם. אבל כיון שגרם החטא, ויצא מג"ע, ועשה תולדות מחוץ לג"ע, לא נתקיימו בעולם, כי לא היו כראוי.
לו) ואיך היו יכולים להוליד תולדות בגן עדן? הרי אלו לא היה היצה"ר נמשך עליו וחטא, היה הוא בלבדו מתקיים בעולם, ולא היה עושה תולדות? כעין זה, אלמלא חטאו ישראל, והמשיכו עליהם היצה"ר אחר קבלת התורה, לא היו עושים תולדות לעולם, ולא היו באים דורות אחרים בעולם. הרי עיקר כח הזווג בא רק מפאת היצר הרע ובלי יצה"ר אין תולדות.
לז) אם לא חטא אדם, לא היה מוליד תולדות, מצד היצר הרע. אלא שהיה עושה תולדות מצד רוח הקדוש. כי עתה אינו עושה תולדות אלא רק מצד היצה"ר. ומשום שתולדות בני אדם כולם הם מצד היצה"ר, אין להם קיום, ואי אפשר להם להתקיים, כי הסטרא אחרא נתערב בהם.
לח) אבל אם לא חטא אדם, ולא נגרש מגן עדן, היה עושה תולדות מצד רוח קודש הקדשים כמלאכים העליונים. והיו חיים לדורי דורות, כמו שהוא למעלה. כלומר, שיש ב' זווגים: א' זווג רוחני למלאכים, ב' זווג דיסודות לנשמות. ומ"ש שצריכים יצה"ר, הוא רק לזווג דיסודות, ולא לזווג רוחני, שהוא מצד רוח הקודש. כיון שחטא והוליד בנים מחוץ לג"ע, ולא זכה להוליד אותם מגן עדן, לכן לא נתקיימו, אפילו להשתרש בעולם הזה. עד שבא נח ונכנס בהתבה, ומהתבה יצאו כל דורות העולם, ומשם נפוצו לכל ארבע רוחות העולם.