נה) ארבעים יום וארבעים לילה. ארבעים יום להלקות בהם רשעי עולם, כמ"ש, ארבעים יכנו לא יוסיף, כנגד ארבע רוחות העולם, חו"ב תו"מ, לכל אחד עשרה, שהם ארבעים. משום שהאדם נברא מארבע רוחות העולם. ועל זה כתוב, ומחיתי את כל היקום. וצריכים ארבעים להלקות ולמחות העולם.
נו) ותשחת הארץ לפני האלקים. אם בני אדם חוטאים, הארץ במה חוטאת? משום שכתוב, כי השחית כל בשר את דרכו. כמ"ש, כעין זה ותטמא הארץ ואפקוד עונה עליה. אלא בני אדם הם חוטאים. הארץ, במה חוטאת? אלא עיקר הארץ הם בני אדם, והם משחיתים הארץ והיא נשחתת.
נז) כל החטאים של האדם וכל ההשחתה שלו תלוים בתשובה. והחטא של השופך זרע על הארץ, שמשחית דרכו ומוציא זרע על הארץ. משחית את עצמו ומשחית הארץ. ועליו כתוב, נכתם עונך לפני. וכתוב, כי לא אל חפץ רשע אתה, לא יגורך רע. שהמוציא זרעו על הארץ, שנקרא רע, לא יגור עוד עם הקב"ה, כלומר, שלא יקבל תשובתו, חוץ בתשובה רבה. וכתוב, ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה', וימיתהו ה'.
נח) מפני מה דן הקב"ה את העולם, את דור המבול במים, ולא באש ולא בדבר אחר? כי הם השחיתו דרכם, בזה שמים עליונים ומים תחתונים לא נתחברו זכר ונקבה כראוי. כי כל מי שמשחית דרכו, הוא משחית מים זכרים ונקבות. כלומר, שפוגם במ"ד ומ"ן העליונים, וגורם שלא יתחברו. ועל כן נדונו במים. במה שהם חטאו.
נט) והמים היו רותחים, והפשיטו העור מהם, כמו שהשחיתו דרכם במים רותחים. דין כנגד דין, שנפרע מהם מדה כנגד מדה. נבקעו כל מעיינות תהום רבה, זה מים תחתונים. וארובות השמים נפתחו, זה מים עליונים, הרי שלקו ע"י מים עליונים ותחתונים.