קץ כל בשר

עה) הודיעני ה' קצי. אמר דוד לפני הקב"ה, שני קצים הם, אחד לימין ואחד לשמאל, והם שני דרכים לבני אדם, ללכת בהם לעולם האמת. יש קץ לימין, ויש קץ לשמאל, לחשך, אבן אופל וצלמות. ולכל תכלית הוא חוקר. קץ, שהוא לשמאל, הוא החוקר, שהוא מחשיך פניהם של הבריות. סיום האצילות נקרא קץ. ויש בו ימין, המאיר ממטה למעלה, קדוש. ונקרא קץ הימין. ויש בו שמאל, ששם נאחז הס"א, להמשיך האור ממעלה למטה. והוא בחינת מלאך המות.

עו) הקץ לימין הוא כמו שאמרנו, שכתוב לקץ הימין, אמר לו הקב"ה לדניאל, ואתה לך לקץ ותנוח. אמר לו דניאל, בעולם הזה או בעולם האמת? אמר לו בעולם האמת. אמר לו, בשעה שיקומו מעפר, בתחית המתים, אקום ביניהם או לא? אמר לו, ותעמוד. אמר לו דניאל, יודע אני שיקומו, לתחית המתים, כתות כתות, מהם צדיקי אמת, ומהם רשעי עולם, ואיני יודע עם מי מהם אקום? אמר לו לגורלך. כלומר עם הצדיקים. אמר לו, והרי אמרת, ואתה לך לקץ, ואיני יודע לאיזה קץ, לקץ הימין או לקץ השמאל? אמר לו, לקץ הימין.

עז) אף דוד אמר להקב"ה, הודיעני ה' קצי, מהו חלק גורלי? ולא נחה דעתו, עד שנתבשר, שיהיה לימין, שכתוב, שב לימיני. אף לנח אמר הקב"ה, קץ כל בשר בא לפני. מי הוא, אם קץ הימין או קץ השמאל? ואומר, זהו הקץ, שהחשיך פניהם של הבריות, להיותו קץ כל בשר. קץ השמאל ההוא, מלאך המות.

עח) מכאן, שרשעי עולם מקדימים אותו, ומושכים אותו עליהם להחשיך להם. כיון שנותנים לו רשות, הוא נוטל הנשמה. ואינו נוטל הנשמה עד שנותנים לו רשות. כמ"ש, בא לפני. שבא לפני לקבל רשות להחשיך פניהם של בני העולם. ולכן, והנני משחיתם את הארץ. שנתתי לו רשות. וע"כ, עשה לך תיבת עצי גופר, כדי שתנצל ולא יוכל לשלוט עליך.

עט) בשעה שיש מגפה בעיר או בעולם, לא יתראה האדם בשוק, משום שיש לו רשות להמשחית להשחית הכל. משום זה אמר לו הקב"ה, אתה צריך להשמר, ולא תראה עצמך לפני המשחית, שלא ימשול עליך.

פ) ואם תאמר, מי נתן כאן משחית, הרי רק מים היו ונתגברו, ונעשו למבול? אין לך דין הנעשה בעולם, אם כשהעולם מוכה, או אפילו כשהעולם רק נמסר לדין, שלא ימצא אותו המשחית הולך בתוך הדינים הנעשים בעולם. אף כאן כן הוא, מבול היה והמשחית הלך בתוך המבול, והוא נקרא כן בשם מבול, כי נכלל בשם הזה. וע"כ אמר הקב"ה לנח להסתיר עצמו בתוך התבה ולא להראות בעולם.

פא) הרי התיבה נראתה בעולם הזה, שהמשחית הלך בו. וא"כ עדיין הוא מגולה לפני המשחית. אלא כל עוד שפניו של אדם אינם נראים לפני המשחית, אינו יכול למשול על האדם. מאין לנו זה, ממצרים, שכתוב, ואתם לא תצאו איש. משום שהמשחית נמצא בחוץ, והוא יכול להשחית. ולא צריכים להתראות לפניו. ומשום זה נח, וכל אלה שהיו עמו, נסתתרו בהתבה, והמשחית לא יכול למשול עליהם.

חזרה לראש הדף