קנג) והקימותי את בריתי אתך. מכאן נשמע, שקיום הברית שלמעלה הוא כקיום הברית של מטה. ברית, יסוד. קיום הברית, זווג זו"ן. והקמותי את בריתי, עומד על זווג זו"ן. אתך, ע"י התחברותך בהתיבה. כי נח ותיבה הם יסוד ומלכות שלמטה, ובהם תלוי זווג יסוד ומלכות של מעלה, שהם זו"ן.
שיש צדיקים בהעולם, מתקיים העולם למעלה ולמטה. הנוקבא נקראת עולם למעלה. וקיום פירושו זווג. וכשיש צדיקים בעולם התחתון, גורמים זווג זו"ן למעלה, ומתקיימת הנוקבא על ידיהם. כמ"ש, והקמותי את בריתי אתך.
קנד) התעוררות הזכר להנקבה היא בעת שמקנא אותה. שיש צדיק בעולם, אין השכינה מסתלקת ממנו, ותשוקתה היא אליו. אז נתעוררת אליה תשוקה העליונה באהבה, כתשוקת הזכר להנקבה בעת שמקנא אותה. וז"ש, והקמותי את בריתי אתך. שנתעוררה בי התשוקה בגללך, כעין זה כתוב, ואת בריתי אקים את יצחק, שהוא בגלל יצחק. כמו בנח.
הנה הכל נמשך לעולם ע"י הנוקבא, בין התקונים ובין הקלקולים, כמ"ש, ומלכותו בכל משלה. וכשהשפעה היא מתוקנת, היא נמשכת מזווג זעיר אנפין ונוקבא. וכשהשפעה היא מקולקלת היא נמשכת מזווג זו"ן דטומאה, הנקראים אל אחר, שהוא מתדבק בהנוקבא דז"א, ומושך אליו השפע דקדושה ומהפכה לטומאה וקלקולים. וזאת הקנאה שז"א מקנא את הנוקבא, שאל אחר לא יתדבק בה.
וכשיש, צדיק בעולם, אז מתוך גודל חשקת הנוקבא להשפיע לצדיק, היא מתרחקת מאל אחר, והאהבה של הז"א מתגברת עתה ביותר, להזדווג עם השכינה, להשפיע להצדיק, כמו שאהבת גבר מתגברת על אשתו בעת שמקנה אותה, ומפחד, שלא תסתר עם אחר. כי כן ז"א היה מפחד, שהיא לא תתדבק להשפיע לאל אחר.
קנה) והקימותי את בריתי אתך. שאתה תהיה בריתי בעולם. ואחר כך, ובאת אל התיבה. כי לולא היה צדיק, לא היה נכנס אל התיבה, כי לא יתחבר איש בהתיבה אלא רק צדיק. ומשום זה כתוב, ובאת אל התיבה, אחר, והקמותי את בריתי אתך.
קנו) כל זמן שבני אדם מחזיקים בברית הזה, אין עם ולשון בעולם שיכול להרע להם. ונח החזיק בברית הזה ושמר אותו. משום זה שמר אותו הקב"ה. וכל בני דורו לא שמרו הברית, משום זה העבירם הקב"ה מן העולם. באותו החטא שחטאו, באותו אופן ממש נמחו מהעולם.