רכח) ויבן נח מזבח לה' ויקח. ויבן נח מזבח, זהו המזבח שהקריב עליו אדם הראשון. נח, מפני מה הקריב עולה, הרי עולה אינו בא אלא בשביל לכפר על הרהורי הלב, ונח, במה חטא? אלא נח הרהר ואמר, הנה הקב"ה גזר דין על העולם שיחרב, אולי בשכר שהציל אותי, יצאה בזה כל זכותי, ולא נשאר לי עוד זכות בעולם. מיד, ויבן נח מזבח לה'.
רכט) מזבח זה, הוא שהקריב עליו אדם הראשון. מהו, ויבן? הלא אדה"ר בנהו. ומשיב, אלא משום שרשעי העולם גרמו, שלא היה עומד במקומו, במקום ההשפעה לקדושה. כיון שבא נח, להקריב עליו, כתוב בו, ויבן. כי החזירו למקום ההשפעה אל הקדושה.
רל) ויעל עולות. עלת בלי ו', שהוא סימן הרבים. כי הקריב רק עולה אחד. כתוב, עולה הוא אשה. הרי עולה הוא זכר ולא נקבה, שכתוב, זכר תמים יקריבנו? ואם כן, למה כתוב אשה, עם ה' סופית, שהיא לשון נקבה? הרי אש בלי ה' סופית, היה צריך להמצא שמה, שהוא לשון זכר?
רלא) אלא אע"פ שעולה נקרב זכר, ולמקומו נקרב, לז"א, שהוא זכר, מכל מקום, אין הנוקבא צריכה משום זה להפרד מז"א. אלא בהנוקבא הוא נקרב, כדי לחבר ז"א ונוקביה זה בזה. כי ע"י הקרבן עולה הנוקבא לז"א להתחבר ביחד.
רלב) נח היה צריך להקריב עולה, משום שהקב"ה התקין אותו במקום זכר, שיתחבר ויכנס בהתיבה, שהיא נוקבא. ועל כן הקריב עולה ולא קרבן אחר, כיון שבאמת לא חטא, אלא משום שחשב שתמה לו כל זכות.
עולה הוא אשה. אש"ה, נוטריקון אש ה', יורה, שהשמאל דז"א, המכונה אש, נתחבר בנוקבא, הנק' ה'. כי הנוקבא באה מצד שמאל, הנקרא אש, שנתדבקו הנוקבא והאש זה בזה, ומשום זה נקראת נקבה אשה, שהשם אשה יורה קשר האהבה, אשר השמאל, אש, אוחז בה', להעלותה למעלה, לז"א, לקשרם כאחד. ומשום זה אומר הכתוב, עולה הוא אשה, שיורה על קשר דכר ונוקבא זה בזה.