קפא) בבקר זרע את זרעך וְלערב אל תנח ידך. כמה צריך האדם להזהר מחטאיו ולהזהר במעשיו לפני הקב"ה, משום שכמה שליחים וכמה ממונים הם בעולם, ההולכים ומשוטטים ורואים מעשי בני אדם, ומעידים עליו.
קפב) בכל החטאים שאדם נטמא בהם בעוה"ז, חטא זה הוא החטא שאדם נטמא בו ביותר בעולם הזה ובעולם הבא. מי ששופך זרעו לבטלה, ומוציא זרעו בחנם ביד או ברגל, ונטמא בו. כמ"ש, כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע.
קפג) משום זה, אינו נכנס למחיצתו של הקב"ה. ואינו רואה פני עתיק יומין. כמו שלמדנו, כתוב כאן, לא יגורך רע, וכתוב, ויהי ער בכר יהודה רע בעיני ה', שאינו רואה פני ה', אף כאן אינו רואה פני ה'. וע"כ כתוב ידיכם דמים מָלֵאוּ, על המוציא זרעו לבטלה ביד, שהוא כשופך דמים. אשרי חלקו של אדם הירא את ה', והוא נשמר מדרך הרע, ומטהר עצמו לעסוק ביראת רבונו.
קפד) בבוקר זרע את זרעך. בבקר, זהו בזמן שאדם עומד בכחו, והוא בימי עלומיו, ישתדל אז להוליד בנים באשה הראויה לו.
קפה) כי אז הזמן להוליד בנים, משום שיכול אז ללמד אותם דרכי הקב"ה, ויהיה לו שכר טוב לעולם הבא. שכתוב, אשרי הגבר... לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער. לא יבושו, בעולם האמת, בזמן שבעלי הדין יבואו לקטרג עליו. כי אין לך שכר טוב בעולם ההוא, כשכרו של המלמד לבנו יראת ה' בדרכי התורה.
קפו) אמר באברהם, כי ידעתיו למען. וע"כ זכות ההיא עמדה לו בעולם ההוא כנגד כל בעלי הדין.
קפז) וע"כ כתוב, בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך, אפילו בימי הזקנה, המכונים ערב, שהאדם זקן, אל תנח ידך, לא ינוח מלהוליד בעולם הזה, משום, כי אינך יודע איזה יִכשר, הזה או זה, לפני האלקים, שיגינו עליו בעולם האמת.
קפח) וע"כ כתוב, הנה נחלת ה' בנים, זהו צרור החיים של הנשמה, כמ"ש והיתה נפש אֲדֹנִי צרורה בצרור החיים, שהוא בחינת עולם הבא. ולזה קורא הכתוב נחלה. מי מזכה להביא את האדם בנחלת ה' הזו? בנים. הבנים מזכים אותו לנחלת ה'. ועל כן, אשרי האדם שזכה לבנים, שילמד אותם דרכי התורה.