רעג) לב טהור בְּרָא לי אלקים ורוח נכון חַדֵּשׁ בקרבי. לב טהור. כמ"ש, ונתת לעבדך לב שומע. וכתוב, וטוב לב משתה תמיד, ובשביל זה הוא ודאי לב טהור.
רעד) ורוח נכון חַדֵּשׁ בקרבי. כמ"ש, ורוח אלקים מרחפת על פני המים, רוחו של משיח. שעל רוח הזה כתוב, ורוח חדשה אתן בקרבכם. והתפלל דוד, אותו רוח נכון, רוחו של משיח, חַדֵּשׁ בקרבי.
רעה) משום שיש מצד האחר, לב טמא ורוח עִוְעִים, המסית בני העולם לחטא. וזה הוא רוח הטומאה, הנקרא רוח עועים, כמש"א, ה' מָסַךְ בקרבה רוח עִוְעִים. ועל כן בקש דוד, ורוח נכון חַדֵּשׁ בקרבי. חַדֵּשׁ, זהו התחדשות הלבנה, התחדשות הזווג של הנוקבא עם ז"א. שבשעה שהלבנה מתחדשת, דוד הוא מלך ישראל, הנוקבא. חי וקיים, שמשגת מוחין דְּחיה. ועל זה אמר, חַדֵּשׁ, שיחַדֵּשׁ הזווג עם ז"א.
רעו) והייתי רוח שקר בפי. זהו הרוח של נבות היזרעאלי. וכי הנשמות, אחר שעלו ועומדות למעלה, תוכלנה לשוב לעולם הזה? ודבר פלא הוא, שאמר, אצא והייתי רוח שקר בפי.
רעז) ומהו הטעם שאחאב נענש עליו? הרי דין התורה ששם שמואל לפני ישראל היה כן, שכתוב, את שדותיכם וכרמיכם וזיתיכם הטובים יקח. ואם אחאב לקח הכרם מִנָבות, מן הדין היה. ועוד, שאחאב היה נותן לו כרם אחר או זהב ולא רצה לקחת. ולמה נענש?
רעח) זה שאמרו, שרוח ההוא הוא רוח של נבות. וכי רוחו של נבות היה יכול לעלות ולעמוד לפני הקב"ה, לבקש ממנו שקר? שכתוב ויצא הרוח... והייתי רוח שקר. ואם צדיק היה, איך יבקש שקר בעולם האמת? ואם לא היה צדיק, איך היה יכול לעמוד לפני הקב"ה?
רעט) אלא ודאי נבות לא היה צדיק כל כך, שיעמוד לפני הקב"ה. אלא רוח אחר היה השולט בעולם, שזה הוא הרוח העולה, והעומד תמיד לפני הקב"ה. השטן. וזה הוא שמשטה לבני העולם עם שקר, שמשקר בשם הקדוש. ומי שהוא רגיל בשקר עוסק תמיד בשקר. וע"כ אמר, אצא והייתי רוח שקר. אמר לו הקב"ה, צא ועשה כן, כמ"ש, דובר שקרים לא יכון לנגד עיני. וע"כ הוא רוח שקר ודאי.
רפ) ועוד יש לתרץ, דע"כ נענש. משום שהרג את נבות. ואם לקח הכרם שלו, למה הרג אותו? משום שהרגו בלי דין, ולקח את כרמו. וע"כ כתוב, הרצחת וגם ירשת. כמה הם בני אדם בעולם, שרוח שקר הזה השטה אותם בשקר, והוא שולט על העולם בכמה אופנים ובכמה מעשים.
רפא) וע"כ דוד המלך רצה להשמר ממנו, מרוח שקר, ורצה להתרחק מן הטומאה, שכתוב, לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי. זה הוא רוח נכון, והאחר הוא רוח שקר. וע"כ שתי מדרגות הן, אחת קדושה, שהוא רוח נכון, ואחת טמאה, שהיא רוח שקר.
רפב) וה' נתן קולו. בכל מקום יורה הוא, ז"א, ובית דינו, הנוקבא. נתן קולו, זהו הקול, שכתוב, קול דברים. וכתוב שם, לא איש דברים, איש דברים, הוא כמו שאתה אומר, איש האלקים. לפני חילו, אלו הם ישראל.
הויה, יורה על ז"א ונוקבא, שהם בזווג בהארת השמאל, ששם בית דינו דז"א. נתן קולו, הארת ז"א, שהוא קו אמצעי ובחינת חסדים מכוסים, הנקרא קול. הנוקבא נקראת דברים, שהם חסדים מגולים בהארת חכמה, בזמן שז"א שנקרא קול, מתחבר עמה, ואז הם נקראים שניהם קול דברים.
וז"ש וכתוב התם איש דברים. איש הוא ז"א. אף קול הנאמר בקול דברים, הוא ג"כ ז"א. ושואל, מהו איש דברים? כלומר מאין לנו שאיש פירושו ז"א? ומשיב, כמ"ש, איש האלקים, שנאמר על משה, הוא ז"א, בעלה של המטרונית, הנקראת אלקים. אף איש דברים, פירושו בעלה של דברים, שהוא ז"א.
רפג) היש מספר לגדודיו. כמה ממונים ושליחים יש להקב"ה. וכולם עומדים להשטין על ישראל. וע"כ נזדמן הקב"ה לפני ישראל, כמ"ש, והויה נתן קולו לפני חילו, כדי לשמרם ולא יוכלו לקטרג עליהם.
רפד) כי עצום עושה דברו. עצום זה אותו הצדיק, שעוסק בתורה ימים ולילות. פירוש אחר, כי עצום, זהו המקטרג הנמצא לפני הקב"ה, והוא חזק כברזל, וחזק כאבן. עושה דברו, שמקבל רשות מלמעלה, מהקב"ה, ומוציא הנשמה למטה.
רפה) כי גדול יום ה'. שהוא שולט על כל, ועליון ותקיף על כל, והכל נמצאים תחת ממשלתו. אשריהם הצדיקים, שהקב"ה חפץ בהם תמיד, לזכותם לעולם הבא, ולשמחם בשמחת הצדיקים העתידים לשמוח בהקב"ה, שכתוב, וישמחו כל חוסי בָּךְ. ברוך ה' לעולם אמן ואמן.