אשישות ותפוחים
פ) סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים. מקרא זה למדנו ויפה הוא. אבל כנסת ישראל אומרת זה בגלות. סמכוני, מי שנפל צריכים לסמכו. כמ"ש, סומך ה' לכל הנופלים. ומשום זה, כנסת ישראל, המלכות, שנפלה, שכתוב, נפלה לא תוסיף קום, צריכים לסמוך אותה. וע"כ היא אמרה, סמכוני. אמרה לישראל בניה, שהם בגלות עמה.
פא) במה סומכים את המלכות הנופלת? באשישות, האבות, שהם מתמלאים תחילה, מיין הטוב המשומר, הארת החכמה מקו שמאל של הבינה, המקובלת תחילה בחג"ת, אבות. וכשמקבלים יין המשומר, נקראים אשישות. וכשהם מתמלאים, הרי הברכות נמצאות בתוך המלכות. ע"י מדרגה אחת, שהיא צדיק, יסוד, המקבל מאבות ומשפיע למלכות. ומיחד השם הקדוש, מלכות, בז"א, שתקבל מאלו האשישות, אע"פ שהברכות אינן נמצאות בעולם, שעודנה בגלות, הוא היסוד. סומך ותומך כנסת ישראל בגלות. וע'"כ אמרה, סמכוני באשישות.
פב) רפדוני בתפוחים. תפוחים ואשישות שניהם הם האבות, שמשפיעים ליסוד, והיסוד למלכות. ההפרש ביניהם, אשישה, מכניסה היין. תפוח, מוציא היין ומכוון הרצון. ועל כן נאמר, אשישות ותפוחים. אשישות לרוות מיין. תפוחים לכוון הרצון, שלא יזיק היין. וכל זה, כי חולת אהבה אני, בגלות. ומי שמיחד השם הקדוש, צריך ליחד דין ברחמים, לכלול אותם כראוי, להתבשם ולתקן הכל כראוי. וזה, סומך את כנסת ישראל בגלות.
האבות, חג"ת דז"א, נקראים תפוחים, כי ז"א נקרא תפוח, כמ"ש כתפוח בעצי היער. אמנם תפוחים נקראים מצד החסדים, שהם בשליטת הימין של החג"ת, כמ"ש, בצלו חמדתי וישבתי. אשישות נקראים מצד שליטת השמאל של החג"ת, המקבל יין המשומר, הארת החכמה, מצד שמאל דבינה. בעת שחג"ת דז"א בשליטת השמאל, שאז מקבלים יין, והם כלים לקבלת היין, אז נקראים אשישות. כשנמשך הארת השמאל בלי התכללות בימין, נמשכים דינים מן השמאל, והם מזיקים, וע"כ לתפוחים צריכים, שהם הארת החסדים, ואז אין האשישות מזיקים. כמ"ש, האשישות, שהם דינים, עם התפוחים, שהם רחמים.