א) כמה צריכים בני אדם ללכת בדרכי הקב"ה, ולשמור מצות התורה, כדי שיזכו על ידה בעולם הבא, ולהציל אותם מכל המשטינים למעלה ולמטה. כי כמו שיש משטינים בעולם למטה, כן נמצאים משטינים למעלה, העומדים להשטין על בני אדם.
ב) אלו שמקיימים מצות התורה והולכים בדרך הישר, ביראת אדונם, כמה הם מליצי טוב, העומדים עליהם למעלה, כמ"ש, אם יש עליו מלאך מליץ אחד. וכתוב, וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פְּדָעֵהוּ מרֶדת שחת מצאתי כׂפֶר. משום זה, אשרי הוא מי ששומר מצות התורה.
ג) ולמה צריכים מלאך, שיהיה מליץ על האדם? הרי כתוב, כי ה' יהיה בְכִסְלֶךָ ושמר רגלך מִלָּכֶד. וכתוב, ה' ישמורך מכל רע. שהקב"ה רואה, כל מה שעושה אדם בעולם הן, טוב והן רע. וכן הוא אומר, אם יִסָתר איש בַּמסתרים ואני לא אֶראנו? נאום ה'. וא"כ למה לי מלאך, להמליץ או להשטין?
ד) ודאי שהקב"ה רואה הכל. אבל כתוב, וגע אל עצמו ואל בשרו. וכתוב, וַתְּסיתֵני בו לְבַלְּעוֹ חִינם. שזה להראות, שנמסר הרשות לצד האחר, להשטין על דברי העולם, ושיהיו נמסרים בידיו. וכל אלו הם דברים נסתרים לפני הקב"ה, ואין אתה ראוי ללכת אחריהם לחקרם, משום שהם חוקי הקב"ה, ובני אדם אינם מותרים לדקדק אחריהם. חוץ מאלו צדיקי אמת, היודעים סודות התורה, והולכים בדרך החכמה, לדעת אלו דברים הסתומים שבתורה. וכמ"ש, אשרי העם יודעי תרועה. כלומר, שיודעים דרכי השי"ת, שמריע ומטיב ע"י שליחים, אע"פ שיכול לעשות בעצמו. וכן כאן בהכתוב, בוא אל פרעה, רצה הקב"ה שפרעה יְשַלח את בני ישראל, אע"פ שהיה יכול להוציאם בעל כרחו.