קס) דברו אל כל עדת. למה בעשור לחדש? בזמן שהיובֵל, בינה, מאיר אל הלבנה, מלכות, כמ"ש, ביובֵל, בעשור לחדש השביעי יום הכפורים הוא. ויום הכפורים הוא הארת הבינה. הרי שהארת הבינה במלכות הוא בעשור לחדש.
קסא) וְיקחו להם איש שה לבית אבות. משום שבשעה ההוא צריכים למשוך אותו. כי למדנו, בלקיחת השה נשבר כתר התחתון, שנאחזים בו כל שאר כתרים התחתונים דקליפה. ועל זה פרש משה ואמר, מִשכו וּקחו לכם צאן. שהוא, כמ"ש, צאן ועבד ושפחה, שהם כתרים תחתונים דקליפות. וצאן כולל כולם. והמצרים עשו אותם לאלהים.
קסב) אמר הקב"ה, עשו אתם מעשה למטה, שתמשכו ותקחו צאן, ואני אשבר תוקפם למעלה. וכמו שתעשו אתם לשרפו באש, כמ"ש, כי אם צלי אש, אני גם כן למעלה אעביר אותו באש, בנהר דינור.
קסג) למה נמשך בעשרה לחדש, ונשחט בארבע עשר? בשה, שהיא אלהי מצרים, נקשרו ישראל תחת שעבודו ארבע מאות שנה. ואע"פ שלא השתעבדו בהם ארבע מאות שנה, מכל מקום, משום שהיו מוכנים להתקשר בהם ת' שנה, לולא דִלג הקב"ה את הקץ, נחשב כאלו השתעבדו בהם כל ת' שנים. משום זה מעכבים את השה ארבעה ימים, כשהוא קשור ברשות ישראל. ואח"כ, ושחטו אותו כל קְהל ישראל בין הערביים.
קסד) למה נשחט בין הערביים? משום שהוא בשעה שהדין תלוי, ובשעה שנמסר דבר זה, של גלות מצרים, על ידי אברהם, שכתוב, ויהי השמש באה ותרדמה נפלה על אברם, והנה אֵימָה חֲשֵׁכָה גדולה נופלת עליו. אימה, הוא כתר אחד של הקליפה. חשכה, כתר אחר. גדולה, זו שהיא גדולה מכל הכתרים. ואע"פ שביארנו כתוב הזה, על שאר שעבודי ישראל, אֵימה זו בבל, חֲשֵׁכה זו מדי, גדוֹלה זו יון. והכל היה. שרומזים על ג' כתרים דקליפה, וכן על הגליות. כעין זה שאמרנו בַּשֶה, שאמר הקב"ה, אתם תעשו מעשה למטה ואני אשבר תקפם למעלה. כך, כי מחׂה אמחה, אתם תעשו למטה, ואני אעשה למעלה.
קסה) לא יצאו ישראל ממצרים, עד שנשברו מממשלתם כל השרים שלהם למעלה, ויצאו ישראל מרשותם, ובאו לרשות הקדושה העליונה בהקב"ה, ונקשרו בו. כמ"ש, כי לי בני ישראל עבדים, עבַדי הם. מהו הטעם שעבַדי הם? הוא, אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים. שהוצאתי אותם מרשות אחרת, והבאתי אותם לרשותי.