ריד) משום זה אמר, ואל מי תדמיוני וְאֶשְׁוֶה יׂאמַר קדוש. אין בכל בריה שתהיה שָׁוָה כמוני. ואע"פ שבראתי אותה בדמות האותיות שלי, כי אני יכול למחות צורה זו, ולעשות אותה עוד הפעם, וכן כמה פעמים, ואין אלוה אחר עלי שיוכל למחות צורתי. ומשום זה כתוב, כי לא כְצורנו צוּרָם ואויבינו פלילים.
רטו) ואם יַקשה אדם, הרי כתוב, כי לא רְאִיתֶם כל תמונה, ואיך אנו דורשים בו אותיות ושמות. הוא יתרץ לו, שתמונה זו ראיתי כעין שכתוב, ותמונת ה' יביט, שפירושו ספירת המלכות, ולא בכל תמונה אחרת, שברא ויצר באותיות. כי ספירת המלכות הוא שורש כל המקבלים והכלים. אבל לא בט' ספירות הראשונות, שהן מופשטות מכל צורה. ומשום זה אמר, ואל מי תדמיוני ואשוה ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו.
רטז) ואפילו תמונה זו שבמלכות, אין לו במקומו של המלכות. אלא רק כשאור המלכות יורד ומתפשט אל הבריות למלוך עליהם, אז יראה אליהם, לכל אחד, כפי המראה והחזיון והדמיון שלהם, רק בבחינת המקבלים, ולא במלכות מבחינת עצמותה. וזש"כ, ביד הנביאים אדמה.
ריז) ומשום זה יאמר להם הקב"ה, אע"פ שאני מתדמה לכם בצורות שלכם, בחזיון ודמיון, עם כל זה, ואל מי תדמיוני וְאֶשְׁוֶה. שהרי קודם שברא הקב"ה תמונה בעולם, ומטרם שצייר צורה, היה הקב"ה יחיד בעולם, בלי צורה ודמיון. ומי שמשיגו קודם מדרגת בריאה, שהיא בינה, שהיא עוד מחוץ לכל צורה, אסור לו לעשות צורה ודמות בעולם, לא באות ה' ולא באות י'. ואפילו לקראו בשם הקדוש, או באיזה אות ונקודה. וכמ"ש, כי לא רְאִיתֶם כל תמונה. מכל דבר שיש בו תמונה ודמיון, לא ראיתם.
ריח) אבל אחר שעשה אותה הצורה של המרכבה של אדם העליון, ירד והתלבש שם, והוא נקרא בו בצורת ד' אותיות הוי"ה, הע"ס כח"ב תו"מ. כדי שישיגו אותו בדרך מדותיו, שהן הספירות, בכל מדה ומדה. וקרא, אל אלקים שַׁדַּי צבאות אהיה. כדי שיכירו אותו בכל מדה ומדה, איך מנהיג העולם בחסד ובדין, כפי מעשיהם של בני אדם. ואם לא היה מתפשט אורו על כל הבריות, איך היו מכירים אותו, ואיך יתקיים, מלא כל הארץ כבודו.
ריט) אוי לו למי שֶׁיְּדַמֶּה אותו לאיזה מדה, ואפילו מאלו מדות שלו. ומכל שכן לבני האדם, שהם כלים ונפסדים. אלא הדמיון שאנו מדמים, הוא כפי השליטה שלו על אותה המדה, ואפילו כפי שליטתו על כל הבריות. ואין דמיון למעלה ממדה ההוא. וכששליטתו מסתלק ממנו, מאותו מדה, אין לו מדה ולא דמיון ולא צורה.
רכ) כעין הים. שאין במי הים היוצאים ממנו, שום תפיסה ושום צורה. אלא התפשטות מי הים על כלי, שהוא הארץ, נעשה בהם דמיון. ואנו יכולים לעשות שם חשבון. המקור של הים הרי אחד. יוצא ממנו מעיָן, כפי התפשטותו בכלי כעגול, שהוא י', הרי שתי צורות. כי המקור אחד, והמעיָן היוצא ממנו הרי שתיים. המקור הוא הכתר. והמעיָן היא החכמה.
רכא) לאח"כ עשה כלי גדול, בדומה למי שעשה חפירה גדולה. והתמלא מן המים, היוצאים מן המעין. וכלי זה נקרא ים. והוא כלי שלישי, בינה. ואותו כלי הגדול נחלק לז' נחלים. וכמו לכלים ארוכים, כן התפשט המים מן הים אל שבעה הנחלים. והרי מקור, ומעין, וים, וז' נחלים, הם עשרה. ואם ישבור האומן אלו הכלים שתקן, יחזרו המים למקור, וישארו כלים השבורים יבשים בלי מים.
רכב) כך עִלַת העִלות עשה עשר ספירות. וקרא לכתר מקור. ובו אין סוף לנביעות אורו. ומשום זה קרא לעצמו אין סוף. ואין לו דמות וצורה. ושם אין כלי להשיגו, ולדעת בו איזה ידיעה כלל. ומשום זה אמרו בו, במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור.
רכג) אח"כ עשה כלי קטנה. וזה היא י'. והתמלא ממנו, מן המקור. וקרא אותו מעיָן נובע, חכמה. וקרא עצמו בו, חכם. ולכלי ההוא קרא, חכמה. ואח"כ עשה כלי גדול, וקרא לו ים, וקרא לו בינה. והוא קרא לעצמו בו, מבין.
רכד) חכם מעצמו, ומבין מעצמו. כי חכמה לא נקראת חכמה מבחינת עצמה, אלא משום חכם הזה, שמילא אותה מנביעה שלו. והיא לא נקראת בינה מבחינתה עצמה, אלא על שם מבין ההוא, שמילא אותה ממנו. ואם היה מסתלק ממנה, היתה נשארת יְבֵשָׁה. כמ"ש, אזלו מים מִנִי ים ונהר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ.
רכה) אח"כ, והכהו לשבעה נחלים. ועשה שבעה כלים יקרים. וקרא אותם גְּדוּלָה, היינו חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. וקרא עצמו גדול בִּגְדוּלָה וחסיד. גבור בגבורה. מפואר בתפארת. בעל נצחון במלחמות בנצח נצחים. ובהוד קרא שמו הוד יוצרנו. וביסוד קרא שמו צדיק. ויסוד, הכל סָמוּך עליו, כל הכלים וכל העולמות. ובמלכות קרא עצמו, מלך. ולו הַגְּדוּלָה, והגבורה, והתפארת, והנצח, וההוד. כי כל בשמים, הוא צדיק, יסוד. ולו הממלכה, היא מלכות.
רכו) הכל הוא ברשותו, אם להחסיר בכלים, ולהוסיף בהם נביעות, או להחסיר, כפי רצונו בהם. ואין עליו אלוה שיוסיף בו או יגרע בו. וע"כ, המדובר מן הכלים דעולם אצילות.
רכז) אח"כ עשה משמשים לאלו הכלים דאצילות. כסא בארבע עמודים ושש מדרגות לכסא. הרי הם עשרה. והכל ביחד נקרא כסא, שהוא עולם הבריאה. כמו כוס של ברכה, שתקנו בו עשרה דברים, משום התורה שניתנה בעשרת הדברות, משום העולם, שהוא מעשה בראשית, שנברא בעשרה מאמרות.
רכח) ותקן כִּתּוֹת לשמש את הכסא, שהם מלאכים, שרפים, חיות, אופנים, חשמלים, אלים, אלהים, בני אלהים, אישים. ולאלו עשה משמשים את סמאל וכל הכתות שלו, שהם כָּעֲנָנִים, לרכוב עליהם לרדת לארץ. והם כַּסּוּסִים להם, למלאכים.
רכט) עננים נקראים מֶרְכָּב, כמ"ש, הנה ה' רוכב על עב קל ובא מצרים, וזהו הממונה של מצרים, המכונה עב קל. ומיד שראו, שאֵלוהָ שלהם, שהוא הממונה שלהם, וראו אותו כסוס תחת מרכבתו של הקב"ה, מיד, ונעו אלילי מצרים מפניו, וּלבב מצרים יִמַס, נעו מאמונה שלהם, והלב שלהם נמס כדונג, מאמונה שהאמינו בשר הממונה שלהם. ואמרו, וכי עד עתה, האמונה, האלוהי הממונה שלנו נעשה כסוס. נע לבם מאמונה שלהם ונמס כדונג. ומאין לנו, שימס הוא לשון נמס כדונג. הוא כמ"ש, היה לבי כדונג נמס בתוך מעי.