א) ויהי מקץ. קץ שׂם לחושך ולכל תכלית הוא חוקר אבן אופל וצלמות. קץ שׂם לחושך, זה הוא קץ של השמאל שאינו כלול מימין, שהוא השטן והוא מלאך המוות, שהוא משוטט בעולם ומסית בני אדם לחטא, ומשוטט למעלה ועומד לפני הקב"ה ומסטין ומקטרג על העולם. ולכל תכלית הוא חוקר, כי כל מעשיו אינם לטוב אלא לכלות תמיד ולעשות כליה בעולם, שנוטל נשמות בני אדם וממיתם.
ב) אבן אופל וצלמות. אבן נגף, השטן, משום שבה נכשלים הרשעים. והיא עומדת אֶרֶץ עֵיפָתָה כְּמוֹ אוֹפֶל. יש ארץ החיים למעלה, וזהו ארץ ישראל, הנוקבא דז"א. ויש ארץ למטה הנקראת אוֹפֶל וְצַלְמָוֶת, אפלה היוצאת מֵאֶרֶץ עֵיפָתָה, הנוקבא דקליפה. אבן אופל וצלמות זהו קץ מצד החושך, השטן, פסולת הזהב.
ג) כמה יש לבני אדם להסתכל בעבודת הקב"ה, ולהשתדל בתורה ימים ולילות, כדי שידעו ויסתכלו בעבודתו. כי התורה מכרזת בכל יום לפני האדם, ואמרה, מי פתי יסור הנה.
ד) וכשאדם עוסק בתורה ומתדבק בה, זוכה להתחזק בעץ החיים, ז"א. כשבן אדם מתחזק בעץ החיים בעולם הזה, הוא מתחזק בה לעולם הבא, וכאשר הנשמות תצאנה מעולם הזה, תתקנה להן מדרגות לעולם הבא.
ה) בכמה מדרגות עץ החיים מתחלק. וכולם אחד. כי בעץ החיים יש מדרגות אלו על אלו, ענפים, עלים, קליפות, גוף האילן, שרשים, והכול הוא אילן. כעין זה כל מי שמשתדל בתורה, הוא מיתתקן ומתחזק בעץ החיים, בגוף האילן.
ו) וכל בני ישראל מתחזקים בעץ החיים, כולם נאחזים באילן ממש. אלא, מהם בגוף שבו, מהם נאחזים בענפים, מהם בעלים, מהם בשורשים. ונמצא, שכולם נאחזים בעץ החיים. ואלו העוסקים בתורה, כולם נאחזים בגוף האילן. ומשום זה מי שעוסק בתורה, הוא נאחז בכל האילן, כי גוף האילן כולל את כולו.
ז) ויהי מקץ. מקץ הוא מקום שאין בו זכירה, קץ של השמאל. שכתוב, כי אם זכרתני אִתְּךָ כאשר ייטַב לָךְ. וכי ראוי זה ליוסף הצדיק, שיאמר, כי אם זכרתני אִתְּךָ? אלא כיון שנסתכל יוסף בחלומו, אמר, ודאי שהוא חלום דזכירה. והוא טעה בזה, כי בהקב"ה היה הכל.
אין המוחין נשלמים אלא עם ביאת קו אמצעי, שמקודם לכן יש מחלוקת בין ב' הקווים, שכל אחד רוצה לקיים שליטתו ולבטל הארת חבירו. שהימין רוצה רק בהארת החסדים, ומבטל הארת החכמה שבשמאל. והשמאל רוצה רק בהארת החכמה, ומבטל הארת החסדים, עד שבא קו האמצעי ומכריע ביניהם וכוללם זה בזה ומקיים הארת שניהם, כל אחד לפי דרכו.
אמנם יש בזה ב' מיני התכללות:
א. שהארת השמאל נכללת בימין, והימין שולט, שמאיר רק בחסדים מכוסים מחכמה. והוא מדרגת ז"א, שאע"פ שיש לו חכמה משמאל, מ"מ אינו משתמש בה, כי חפץ חסד הוא.
ב. ששניהם נכללים זה בזה, ושניהם שולטים בהתכללות אחת. שהימין מאיר בהארת החכמה, הנקרא חסדים מגולים. והשמאל מאיר בהארת החסדים. והוא מדרגת יסוד דז"א, קו אמצעי, המאיר מחזה דז"א ולמטה. והיא מדרגת המוחין שבשליטת יוסף. ונקרא מוחין דזכירה.
כיון שנסתכל יוסף בחלום, אמר שזה חלום של זכירה. שכבר נמשך קו האמצעי במוחין העליונים, חשב שכבר יש כאן התכללות הב', שנקרא מוחין דזכירה, שהם המוחין השלמים, המגלים שליטת יוסף. וע"כ אמר בדרך בטחון וידיעת העתידות, כי אם זכרתני אִתְּךָ כאשר ייטַב לָךְ. כלומר, שהמוחין דזכירה יתגלו בשווה עם קיום החלום של שר המשקים, כמ"ש, כי אם זכרתני אתךָ, ביחד עמו.
אבל הוא טעה בזה, כי עוד לא היה כאן אלא התכללות הא'. וכל דברי החלום, היה הכל בו בהקב"ה, בז"א, שהוא חסדים מכוסים, ועוד לא היה התכללות הב', שהיא מוחין דזכירה, שהם בחינת שליטתו של יוסף.
ח) ועל כן המקום שהיה בו שיכחה, כנגדו לא זכר שר המשקים את יוסף, וישכחהו. וישכחהו, מורה על המקום שיש בו שיכחה. וזה הוא שנקרא, קץ, של צד החשך. שנתיים ימים, שמדרגת השיכחה חזרה למדרגת זכירה.
כי כל עוד שלא נעשה ההתכללות הב' למוחין דזכירה, עומדת קליפת השיכחה בקו שמאל הנקראת קץ הימים, כי בכוח התכללות הב' חוזר מקום השיכחה ונעשה למקום הזכירה. כמ"ש, שכל דברי החלום היו בהקב"ה, בהתכללות הא', עמד לפניו המקום של שיכחה, שבמקום זה מתגלה אח"כ המוחין דזכירה. כי ניתנה השליטה אל קליפת השיכחה, והיא נקראת קץ שבצד החשך, שבצד שמאל, שמטרם ההתכללות הוא חושך.
שנתיים ימים. מהם השנתיים? צירוף שלם של תיקון נקרא שנה. ובכדי שתחזור מדרגת השכחה ותעשה למדרגת הזכירה, צריכים לב' התכללויות, שהם ב' שנים, שאומר אח"ז, ופרעה חולם, אשר החלום של פרעה כבר היה בבחינת התכללות הב'.
ט) ופרעה חולם, והנה עומד על היאור. זה הוא חלום של יוסף היה, חלום של זכירה, המגלה שליטתו של יוסף, משום שכל נהר הוא יוסף הצדיק. שכל מי שרואה נהר בחלום, הוא רואה שלום, שהוא מדרגת יסוד, יוסף, שכתוב, הנני נוטה אליה כנהר שלום. הרי שנהר רומז על יוסף.