י) כשברא הקב"ה את עולם העליון, בינה, התקין הכל כראוי, והוציא אורות עליונים המאירים מכל הצדדים, שהם ג' הקווים, והכול הוא אחד. וברא שמים של מעלה, ז"א, וארץ שלמעלה, הנוקבא, שיתוקנו כולם כאחד, הבינה וזו"ן, לתועלת התחתונים.
יא) מלך בְּמִשְׁפָּט יעמיד ארץ. מלך. הקב"ה, בינה. במשפט. יעקב, ז"א, קיום של הארץ. ועל כן ו' דהויה, ז"א, ניזון מן ה' עליונה דהויה, בינה. ה' תחתונה דהויה, הנוקבא, ניזונת מן ו', ז"א, שקיומה של הארץ, בְּמִשְׁפָּט. ז"א, כי המשפט יעמיד ארץ בכל תיקוניה ומזין אותה.
יב) מלך, הקב"ה. במשפט, יוסף. יעמיד ארץ, כמ"ש, וכל הארץ באו מצרימה לשבור אל יוסף. ומשום שהקב"ה חפץ ביעקב, עשה את יוסף מושל על הארץ.
יג) מלך, יוסף. במשפט יעמיד ארץ. זה יעקב, כי כל עוד שלא בא יעקב למצרים, לא היה קיום לארץ מחמת הרעב. כיון שבא יעקב למצרים, בזכותו נסתלק הרעב ונתקיימה הארץ.
יד) מלך במשפט יעמיד ארץ, זהו דוד המלך, כמ"ש, ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו, והוא קיים הארץ בחייו, ובזכותו היא עומדת לאחר פטירתו מן העולם. ואיש תרומות יהרסנה. זהו רחבעם. איש תרומות פירושו איש גאה. ורחבעם התגאה, שאמר, אבי יסֵר אתכם בשוטים ואני בעקרבים. ע"כ נקרעה ממלכתו.
טו) הקב"ה, בשביל הצדיקים, אף על פי שהעונש כבר נגזר על העולם, הוא מתעכב בשבילם, ואינו שולט על העולם. כל ימיו של דוד המלך נתקיימה הארץ בשבילו, לאחר שמת נתקיימה בזכותו, שכתוב, וגַנותי... למעני ולמען דוד עבדי. כעין זה, כל ימיו של יעקב וכל ימיו של יוסף, לא שלטו עונשים בעולם, כי פסק הרעב בשבילם ונתעכב שעבוד מצרים.
טז) מלך במשפט יעמיד ארץ. זה יוסף. ואיש תרומות יהרסנה. זה פרעה. כי משום שהקשה את לבו כנגד הקב"ה, נחרבה ארץ מצרים. ומקודם לכן, על ידי יוסף נתקיימה הארץ באותו החלום שחלם פרעה, שכתוב, ויהי מקץ שנתיים ימים.
יז) חי ה' וברוך צורי ויָרוּם אלוקי ישעי. אלוקי כתוב עם ו'. חי ה'. חי. זה הוא צדיק יסוד עולם, יסוד דז"א, הנקרא חי העולמים. וברוך צורי. זהו שכתוב, ברוך ה' צורי, שהוא העולם, הנוקבא, המתקיים על צדיק, שהצדיק שהוא יסוד דז"א משפיע לה, והיא מתקיימת. ויָרוּם אלוקי ישעי. וְיָרוּם. זהו עולם העליון, בינה. אלוקי עם ו', זהו שמים, ז"א, כמ"ש, השמים שָׁמַיִם לה'.
במקרא זה מבואר שלמות השפעת היסוד, הנקרא חי העולמים, אל הנוקבא, הנקראת עולם, ונקראת צור. שהוא בזמן שמתחברות ביסוד ב' מדרגות העליונות, בינה וז"א. שהבינה מתלבשת בז"א עם מוחותיה, ואז הם משפיעים אל היסוד, והוא משפיע אל הנוקבא, שממנה מקבלים כל התחתונים. ושיעור הכתוב, חי ה' וברוך צורי. חי העולמים, שהוא יסוד משפיע, והצור, הנוקבא, מתברך ממנו, בעת, ויָרוּם אלוקי ישעי, שז"א, הנקרא אלוקי עם ו', מתרומם עם התלבשות הבינה בו. כי, ויָרוּם, רומז על בינה. כי כאשר היסוד מקבל מב' מדרגות הללו, יש לו היכולת להשפיע אל הנוקבא.
יח) ברוך אדנ"י יום יום. ברוך אדנ"י, השם כתוב א - ד - נ - י, הרומז על הנוקבא. ומקרא זה סוד החכמה. יום יום. הם שנתיים ימים, שהם ב' המדרגות, בינה וז"א, שאין הנוקבא מתברכת זולתם. כמ"ש, ויהי מקץ שנתיים ימים, ופרעה חולם והנה עומד על היאור. שזהו יוסף, כי נהר הוא יוסף הצדיק.
מביא כאן ראיה שנייה, שאין הנוקבא מתברכת מן היסוד, זולת בשעה שמתחברות בו ב' מדרגות עליונות, בינה וז"א. כי הכתוב אומר, ברוך אדנ"י, הוא מכוח, יום יום. שמתחברים בה ע"י היסוד, בינה וז"א, שהם שנתיים ימים. ואז יַעֲמָס לנו האל, הנוקבא, ישועתנו סלה. ובזה מבאר הכתוב, ויהי מקץ שנתיים ימים, אחר שניתקנו שנתיים הימים, שהם ב' המדרגות בינה וז"א, ופרעה חולם והִנה עומד על היאור, אז נשלם היאור, שהוא יוסף, יסוד, והוא משפיע אל הנוקבא, שהיא ז' פרות. כמ"ש, והִנה מן היאור עולות שבע פרות. הנוקבא.
יט) והִנה מן היאור. כי מנהר זה, יסוד, מתברכות כל המדרגות שלמטה. משום שאותו הנהר, הנמשך ויוצא מעדן, בינה, משקה ומזין לכל. ויוסף, יסוד, המקבל מבינה ע"י ז"א, הוא נהר, שכל ארץ מצרים מתברכת בשבילו.
כ) נהר ההוא, היסוד, ז' מדרגות, של הנוקבא, מחג"ת נהי"מ שבה, המתפשטות ממנה ועומדות בעולם הבריאה, נשקות ומתברכות ממנו. ואלו הן שבע הפרות, יפות מראה ובריאות בשר. ותרעינה באחוּ. היינו בחבור באחווה, שלא נמצא בהן פירוד, וכולן לשבח הן עומדות, שאין יניקה מהן לס"א. כי כל אלו שבע המדרגות, הן שבע הנערות הראויות לתת לה, שהן ז' היכלות דבריאה, שכולן לשבח. וכן הן שבע פרות יפות מראה, כולן לשבח. ולעומת זה כתוב, שִבעת הסריסים המשרתים את פני המלך, שז' הללו אינם כולם לשבח, אלא שיש בהם חלק לכוחות הטומאה, שהן שבע פרות הרעות.
כא) שבע פרות הטובות. הן מדרגות העליונות על מדרגות אחרות. ושבע פרות הרעות. הן מדרגות אחרות שלמטה. העליונות הן מצד הקדושה, והתחתונות הן מצד הטומאה.
כב) שבע השיבולים. ז' שבולים הראשונות הן טובות, משום שהן מצד ימין, שכתוב בו כי טוב. וז' שיבולים הרעות הן למטה מהן. שבע השיבולים הטובות הן מצד הטהרה, והרעות הן מצד הטומאה. וכולן הן מדרגות העומדות אלו על אלו, ואלו לעומת אלו. וכולן ראה פרעה בחלומו.
כג) וכי לאותו רשע, לפרעה, הראו לו כל אלו המדרגות? כדמיון שלהם ראה ולא עצמוּת המדרגות. כי כמה מדרגות על מדרגות, אלו לעומת אלו, ואלו על אלו, ופרעה ראה באלו המדרגות שלמטה.
כד) כי כפי מה שהוא האדם, כן מראים לו בחלומו, וכך רואה. וכן עולה הנשמה להשיג, כל אחד ואחד כפי מדרגתו כראוי לו, וע"כ פרעה ראה כראוי לו ולא יותר.
כה) ויהי מקץ. לַכּׂל, זמן. ועת לכל חפץ, תחת השמים. כל מה שעשה הקב"ה למטה, שָׂם לַכּׂל זמן, וזמן קצוב. זמן שָׂם לאור וחושך, זמן שָׂם לאור שאר העמים. חוץ מישראל, שהם שולטים עתה על העולם. וזמן שָׂם לחושך, שהוא גלות ישראל תחת שליטתם. זמן שָׂם הקב"ה לַכּׂל. וע"כ לַכּׂל זמן, ועת לכל חפץ. מהו ועת לכל חפץ? זמן ועת לכל חפץ שנמצא למטה, לכל הטוב שנמצא למטה יש עת וזמן קבוע.
כו) מהו עת? הוא כמ"ש, עת לעשות לה' הֵפֵרוּ תּורתֶךָ. וכתוב, ואל יבוא בכל עת אל הקודש. והיא מדרגה הממונה על הנהגת העולם, הנוקבא. וע"כ עת, הנוקבא, ממונה לכל חפץ תחת השמים.
ויהי מקץ שנתיים ימים, מצד אותו קץ דחושך, כי שם זמן קצוב לאור וחושך, ראה פרעה בחלומו, ומשם ידע ונגלה לו החלום.