קיד) ויכר יוסף את אֶחָיו. למה אִירָא בִּימֵי רע עוון עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי. שלושה הם שמפחדים, ואינם יודעים ממה הם מפחדים. אבל נוסף על אלו השלושה, יש מפחד ואינו יודע ממה מפחד, בשביל חטאים שחטא, ואינו יודע שהם חטאים, ולא השגיח בהם, והוא מתיירא מִיְמֵי רע.
קטו) יְמֵי רע, אלו יָמים שנועדו להיות באותו הרע. זהו יצר הרע שנקרא רע, ויש לו ימים ידועים, שניתן לו רשות בעולם להשׂטות לכל אלו המטמאים דרכם, בשכבת זרע לבטלה, כי מי שבא להטמא, מטמאים אותו. ואלו הם שנקראים יְמֵי רע, והם ממונים להעניש בהם על אלו עבירות שאדם דש בעקביו.
קטז) כל אלו המטמאים דרכם, כמה חבילות מזיקים נועדים להם, ומטמאים אותם. בדרך שאדם רוצה ללכת, באותו הדרך ממש מוליכים אותו. אדם הבא להיטהר, כמה הם המסייעים אותו.
קיז) כשהאדם קם בבוקר, צריך ליטול ידיו מן נטלא של מים, שהוא כלי ליטול מים ממנו, ויטול מִמִי שכבר נטל ידיו, בשביל נטלא זו למדנו הדבר. כל המשנה שלמדנו לא צריכה, אלא להשמיענו שצריכים נטלא דווקא לנטילת ידיים בבוקר.
קיח) האדם צריך ליטול יד ימין ביד שמאל, שהשמאל ישמש את הימין, כדי להשליט, הימין על השמאל, ויתרחץ הימין מן השמאל. ומשום זה הוא הנטילה, שהנטילה באה להשליט הימין על השמאל. ועל כן מי שנוטל ידיו, יטול הימין בשמאל, להשליט הימין על השמאל, כדי שלא לתת מקום ליצר הרע לשלוט כלל. כי אין אחיזה לס"א בקו ימין, אלא בקו שמאל. ואם משליט הימין על השמאל, פסקה אחיזת הס"א גם מן השמאל.
קיט) בשעה שדין הרע שולט, אינו משיב ידיו מלהרע. ואפילו צדיקים ניזוקים על ידו, כי מכיוון שניתן רשות למשחית, אינו מבחין בין טוב לרע. ובשעה שהימין שולט על עמים עובדי כוכבים ומזלות לשברם, מרחם הקב"ה עליהם ואינו מכלה אותם. והנך רואה ההפרש הגדול בין רחמי הימין, לדינים של שמאל.
קכ) ומשום זה, כל מי שחוטא באלו החטאים שאדם דש ברגליו, אינו יודע בהם שחטא, והוא מפחד תמיד. דוד המלך היה נשמר תמיד מאלו העבירות. וכשיצא למלחמה, היה מפשפש בהם, כדי לעשות עליהם תשובה, ועל כן לא היה מתיירא לערוך עימהם מלחמה.
קכא) ארבעה מלכים היו, מה ששאל זה, לא שאל זה. דוד אמר, ארדוף אויביי ואשיגם ולא אשוב עד כַּלּוֹתָם, משום שהיה נשמר מאלו העבירות שאדם דש ברגליו, ולא נתן מקום לשונאיו לשלוט. ועל כן רצה לרדוף אחריהם תמיד, והם לא ירדפו אחריו, לקטרג על עונותיו, ויפול בידיהם.
קכב) אסא היה מתיירא יותר, אע"פ שהיה מחפש בחטאים, ולא כל כך כדוד המלך, רצה רק לרדוף אחר אויביו, ולא להלחם עימהם, והקב"ה יהרוג אותם. ובדוד מה כתוב בו. ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם. אבל אסא, הוא רדף והקב"ה הכה.
קכג) יהושפט מלך יהודה. גם כן היה מבקש ואומר, אני איני יכול לרדוף ולא להרוג אותם, אלא אני אזָמֵר ואתה תהרוג אותם, משום שלא היה מחפש בחטאיו כל כך כמו אסא. והקב"ה עשה לו כן.
קכד) חזקיה מלך יהודה גם כן אמר, איני יכול לא לזמר, ולא לרדוף, ולא לערוך מלחמה, משום שהיה מתיירא מאלו העבירות שאדם דש ברגליו. מה כתוב, ויהי בלילה... ויך במחנה אשור. וחזקיה יושב בביתו, והקב"ה הרג אותם.
קכה) ומה צדיקים האלו היו יראים מאלו העבירות, שאר בני העולם על אחת כמה וכמה, משום זה יש לו לאדם להישמר מאלו העבירות ולחפש בהם, כדי שלא ישלטו עליו ימי רע, שאינם מרחמים עליו.
קכו) ויכר יוסף את אֶחיו. בשעה שאחיו נפלו בידו, הוא היה מרחם עליהם, משום שהוא שלם. והם לא הכירוהו, שהם, שמעון ולוי, באים מדין קשה, ועל כן לא רחמו עליו, כי בעלי דין הקשה אינם מרחמים על אנשים בשעה שנופלים בידיהם, שהם מבחינת אלו ימי רע, שאינם מרחמים על האדם.
קכז) ומשום זה אמר דוד, למה אירא בימי רע. יראתי, לא נאמר, אלא אירא, לשון הווה, שעדיין הוא מתיירא, הוא, כי אמר, שיש לי לירא תמיד מאלו ימי רע. כמו שאמרנו, עוון עקבַי יסוַּבֵּני. מי הם עקבַי? אלו הם בסוד האמונה, בקדושה, שכתוב, וידו אוחזת בעקב עשו. הרי שהעקב של עשו היה בסוד האמונה, בקדושה, כי יעקב אוחז בו. וזהו עקב, שעליו נאמר, עוון עקבַי יסוּבֵּני. והן עקבות המסתכלים תמיד באותה העבירה, שהאדם דש בעקביו תמיד.
עוון עקבַי יסוּבֵּני. הקליפות הנקראות עקב, המעורבים בקדושה, כמ"ש, וידו אוחזת בעקב עשו. והם ממונים להסתכל ולהעניש את האדם על אלו העבירות שדש בעקביו. וכמ"ש דוד, עוון עקבַי יסוּבֵּני, שמסבבים אותו ומסתכלים בו, אם יש בו עוון, מאלו העבירות שאדם דש בעקביו. וע"כ היה מתיירא תמיד.
קכח) הוֹי מושכי הֶעוון בחַבלי הַשָׁוְא וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה. בחבלי השווא, היינו העוון, שדש בו בעקב, ואינו מחשיב אותו. ולאחר זה מתחזק ונעשה כעבות העגלה. ומתגבר אותו העוון, ומשׂטה אותו בעולם הזה ובעולם הבא.
קכט) אשרי הם הצדיקים, שיודעים להישמר מעונותיהם. והם מחפשים תמיד במעשיהם, כדי שלא ימצא עליהם מקטרג בעולם הזה, ולא ישטין עליהם לעולם הבא. כי התורה מתקנת להם דרכים ושבילים ללכת בהם, שכתוב, דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.