כב) ויקרא, אל משה. וידבר ה' אליו, מאוהל מועד לאמר. כתוב, ויקרא, עם אלף קטנה, כדי להראות שקרא אל משה, אותו השורה במקדש, שהיא המלכות. ואז הזמינה את משה אליה, כמי שמזמין אליו אורח. כתוב כאן א' קטנה. אדם שֵׁת, אנוש, כתוב א' גדולה, כי א' גדולה בינה, שלמות הכל. אותיות קטנות הן במלכות, אותיות גדולות הן בבינה.
כג) מה בין משה לאהרן, איזה מהם הוא עליון? משה עליון, כי משה שושבינו של המלך, ואהרן שושבינה של המלכה. משל למלך, שהיתה לו מטרונית עליונה. נתן לה שושבין, שיתקן אותה וישגיח בדברי הבית. וע"כ, כשנכנס השושבין אל המלך, לא נכנס אלא עם המטרונית. כמ"ש, בזאת יבוא אהרן. עם המלכות, הנקראת זאת, להיותו שושבין שלה. שושבין פירושו רֵעַ, כי ולאמנון רֵעַ. מתרגם שושבין. ועל פי רוב משתמשים בתואר זה אצל חתן וכלה. דהיינו, שושביני החתן שושביני הכלה.
כד) משה היה שושבין אל המלך. ומשום זה נזדמן אל המלכות כמו אורח. כמ"ש, ויקרא. עם אלף קטנה. ואח"כ, וידבר ה' אליו. אהרן הוא שושבין של המטרונית, להמלכות, וכל דבריו היו, לרצות את המלך על המלכה, ויתרצה המלך עימה. וע"כ בשביל שאהרן הוא שושבינה של המלכה, שָׂם דירתו עמה, לתקן הבית ולהשגיח תמיד בדברי הבית. וע"כ נתתקן כעין של מעלה, כמו חסד דז"א, ונקרא כהן גדול. שהחסד הוא כהן, כדי לתקן המלכות, שנקראת מלכי צדק.
כה) ומשום זה, כל מה שהיה צריך מבית המלך, לקח, ואין מי שיעכב בידו. וע"כ הוא עומד לטהר כל אלו הנכנסים לבית המלכה, כדי שלא ימצא טמא באלו בני ההיכל. ומשום זה כתוב, ולקח למטהר שׁתי צפורים.