מד) כתוב באליהו, ויבא וישב תחת רותם אחד. אמר, רבונו של עולם, אשה אחת שלחת לישראל, ודבורה שמה, שכתוב, והיא יושבת תחת תמר דבורה, זה הוא רותם, שאליהו ישב תחתיו, והחזירה אותם למוטב, שכתוב, עד שקמתי דבורה. ואני באתי ביניהם והכרזתי לפניהם, ואיני יכול להחזירם בתשובה.
מה) בעוד שהיה יושב נגלה עליו הקב"ה, אמר לו, מה לך פה אליהו. בתחלה, בימי משה היית מקטרג ומקנא על ברית, ומשראיתי בך שאתה מקנא עלי בברית ההוא, לקחתי אותו ברצונו של משה, ונתתי אותו לך. עד שמשה אמר, הנני נותן לו את בריתי שלום. כי פנחס הוא אליהו. ועתה, שהוא שלך, אינו ראוי לך לקטרג עליו, היה לך להניח את קנאתך לי, כמו בתחלה, שהיה הברית שלי, ונתתי אותו לידי אחר, ולא קטרגתי עליו.
מו) מהו פה? ברית קדש הוא פה ה', שעליו נאמר, הנני נותן לו את בריתי שלום. ואמר לו הקב"ה, כיון שלא רצית להניח הפה שלך, דהיינו פה המקנא על הברית, ישוב הפה שנתתי לך, ברית שלום, למקום פה שמקודם לכן, לה'. שבשעה ההיא עבר ממנו מתנה ההוא שנתן לו משה, ברית שלום, כמ"ש, וילך בכח האכילה ההיא עד הר האלקים חורבה. לבקש משם. וכי משם הוא מבקש, הלא מה' מבקשים? אלא לבקש מה שהיה לו בתחילה, מאותו שירש בהר האלקים ברית הזה, שהוא משה. פנחס הוא אליהו. ודאי הם במדרגה אחת. אמר לו משה, אין אתה יכול לקבל ממני ברית שלום, אלא לך לברית מלה של ילדי ישראל, ומהם תרויח סוד הברית, והם יתנו לך. וכן עשה.