יג) מלאה הארץ. הארץ, זו כנסת ישראל, המלכות. מן הבינה היא מתמלאת. כמ"ש, כל הנחלים הולכים אל הים. קנינך. המלכות, הוציאה אותם אח"כ. כמ"ש, אלה תולדות השמים והארץ בהִבראם. בה' בְּראם, שהיא המלכות, ה"ת דהויה. משום זה, מלאה הארץ קנינך.
יד) בשעה שהאדם בא להתקדש ולהזדווג בנוקבתו, ברצון הקדוש שלו, מתעורר עליו רוח קודש, הכלול מזכר ונקבה. משום שנולד ונמשך מז"א ומלכות, שהם זכר ונקבה. ורומז הקב"ה לשליח אחד, הממונה על עיבור בני אדם, ומוסר בידו רוח ההוא, ומודיע לו, לאיזה מקום יתן אותו. כמ"ש, והלילה אמר. הורָה גָבֶר. שהלילה. המלכות, אמר לממונה ההוא, הורֶה גבר מפלוני, כדי שיתן שם את הרוח. והקב"ה מצווה את הרוח ההוא, שמשביע שיהיה צדיק.