סב) אל תראוני, שאני שחרחורת, שֶׁשְּׁזפתני השמש. שהלבנה, המלכות, מתכסה בגלות, היא אומרת, אל תראוני. ולא שהיא מְצווה שלא לראותה, אלא משום שרואה תשוקת ישראל לראות אורה, היא אומרת, אל תראוני. שלא תוכלו לראות אותי, אל תראוני, משום שאני שחרחורת, מפני שאני בחשכה.
סג) מהו שחרחורת, שחורה היה צריך לומר? אלא ששתי חשכות הן: א. ששזפתני השמש, שנסתלק ממני השמש, ז"א, להאיר בי, ולהסתכל בי. ב. שבני אמי ניחרו בי שׂמוני נוטֵרה.
סד) ששזפתני, שרומז בשש, כי ששזפתני אותיות, שש זָפתני. כי בעת שמאיר השמש, ז"א, בשש אורות מאיר, בשש ספירות חג"ת נה"י. וכשמסתלק, כל אלו שש אורות מסתלקים. בני אמי, הם אלו הבאים מצד דין הקשה, לענוש על החטאים. ניחרו בי. כמ"ש, ניחר גרוני. כמ"ש, על צוארנו נרדפנו. כי כשבאו ישראל בגלות, היו ידיהם קשורות לאחור, וריחיים על צווארם, ולא יכלו לפתוח פה, שכתוב, ניחרו בי.
סה) שׂמוני נוטֵרה את הכרמים. ללכת בגלות ולשמור שאר העמים בשביל ישראל, שהם בתוכם בגלות. כרמי שלי לא נטרתי. כי איני יכול לשמור אותם כמו בתחילה. בתחילה נטרתי כרמי שלי, ישראל, וממנו נשמרו שאר הכרמים, שהם האומות. עתה, אני נוטר שאר הכרמים, בשביל כרמי שלי, שיהיה שמור ביניהם.