עה) את הכל ראיתי בימי הבלי, יש צדיק אובד בצידקו, ויש רשע מאריך ברעתו. שלמה המלך, שהיה חכם מכל, איך אמר שראה הכל, בזמן שהלך בחשכות העולם, בימי הבלו? שהרי כל מי שעוסק בחשכות העולם, אינו רואה כלום, ואינו יודע כלום.
עו) אלא בימיו של שלמה המלך עמדה הלבנה במלואה, ונחכם שלמה מכל בני העולם, ואז ראה הכל וידע הכל. ראה כל, שהוא יסוד, הנקרא כל, שאינו סר מן הלבנה, המלכות, והיה מאיר לה השמש. כמ"ש, את הכל ראיתי בימי הבלי. הבלי, הלבנה, המלכות, שכלולה מכל, ממים, חסד, מאש, גבורה, מרוח, תפארת. ביחד, כמו הבל היוצא מן הפה הכלול מכל, ממים ורוח ואש.
עז) והוא ראה כל, שהוא יסוד, בהבל, במלכות, שנאחז בו. יש צדיק אובד בצדקו. בזמן שמרובים צדיקים בעולם, כל, יסוד, לא הוסר מן הלבנה, המלכות, לעולם. וכל הזה, לוקח כל השמן והעוז והשמחה שלמעלה, ונתמלא ושמח ומתנשא, כדי להזדווג בלבנה. והוא מרוויח כל זה בשבילה.
עח) ובשעה שהרשעים מרובים בעולם, והלבנה נחשכה, אז צדיק, יסוד, אובד בצדקו. צדיק נאבד לא כתוב, אלא צדיק אובד, משום שאינו נראה בלבנה, שאינו משפיע לה, ואינו לוקח שמן ועוז ושמחה למלא אותה ולהתחבר עמה. וע"כ צדיק אובד, כל זה, בצדקו, שהיא הלבנה, שבשביל הלבנה, שאינה נמצאת להתחבר עמו, הוא אובד, ואינו שואב מן השמחה שלמעלה, כמו שהיה עושה. ואז כל צד השמאל מתעורר, ורשעים מאריכים בשלוה בעולם. כמ"ש, ויש רשע מאריך ברעתו, באותו הצד הרע שניתדבק בו.
עט) יש צדיק אובד בצדקו. כי כשהרשעים מרובים בעולם, והדין תלוי, צדיק אובד בצדקו, שנתפס בעונותיהם, כמו אבי, שנתפס בעוונותיהם של בני עירו, שהיו כולם עזי פנים, והוא לא הזהיר אותם, ולא היה מביישם לעולם, והיה מעכב בידינו, שלא נתגרה ברשעים. והיה אומר לנו, לדוד אל תִּתְחַר במרעים, אל תקנא בעושי עולה. אמר אביו, ודאי הקב"ה העניש אותי בזה, כי היה רשות בידי למחות בידם ולא עשיתי, ולא בזיתי אותם, לא בסתר ולא בגלוי.