קלא) מהו, נגע לבן אדמדם. נגע ממש הוא, אם הלבן נראה, והאדום אינו עובר. זה משמע משכתוב, לבן אדמדם. הרי ששניהם נראים שם. לבן אדמדם, פירושו, שהלבן אינו נראה אלא באדום, כמו לבן ואדום ביחד. שאע"פ שהלבן נראה, אם האדום אינו הולך משם, נגע הוא. שכתוב, אם יהיו חטאיכם כשיניים כשלג ילבינו. כי כשנעשה לבן לגמרי, נמצאים רחמים, והדינים אינם נמצאים.
לבן הוא חסד, אדום הוא דין. הי' שנכנסה באור ונעשה אויר, שהוא ניצוץ הקשה, גורם להראות צבע אדום. ואם הי' יוצאת מאויר, וחזר להיות אור, אז הולך לו האודם. הי' שנכנסה באור היא המסך דבחי"א, שעליו יוצאת קומת חסדים. נגע מטעם האודם, שהוא הדינים דחסרון חכמה, ואפילו שיש חסדים, אין החסדים מועילים לטהרו, עד שתצא הי' מאויר, שהוא הליכת האודם. או שהחסדים יוצאים על מסך דבחי"א, הי' שנכנסה באויר, גם החסדים הם דין כמו הגורם אותם. כיון שקומת החסדים אינה נראית, אלא מחמת המסך דבחי"א, אדום, ע"כ גם הלבן, חסד, אינו חשוב יותר ממנו.
קלב) כתוב פעם, נגע הוא, בלשון זכר. וכתוב פעם, נגע היא, בלשון בנקבה. כשהנוקבא, המלכות, נטמאה בעוונות התחתונים, כתוב, נגע היא, בלשון נקבה. וכשהזכר אינו נטהר, מחמת עוונות התחתונים, שהוא ז"א, במדרגת איש, כתוב, נגע הוא, בלשון זכר.
קלג) ודברים אלו נודעים לכהן, אם הדינים באים מז"א, או שבאים ממלכות. ונודעים הקרבנות שצריך להקריב, שכתוב, זכר תמים. וכתוב, נקבה תמימה, יביאנה. כי הדברים נודעים לכהן, מאין באו הדינים ומאין הם העוונות, אם נאחזים בדכר, או בנוקבא. וע"כ כתוב על קרבנות אלו, זבחי אלקים, רוח נשברה. להוציא שאר הקרבנות, שלא כתוב בהם, רוח נשברה, להיותם שלום לעולם ושמחת העליונים ותחתונים.