קלד) שומע תפילה עדיך. שומע תפילה זה הקב"ה, ז"א. מהו תפילה? שומע תפילות, היה צריך לומר. אלא תפילה, זוהי כנסת ישראל, המלכות, שכתוב, ואני תפילה. כי המלכות נקראת אני, ונקראת תפילה. ועל זה נאמר, שומע תפילה, המלכות. וזוהי תפילה של יד, שכתוב בה, עַל-ידכה. בה' בסוף, שיורה על המלכות.
קלה) עדיך כל בשר יבואו. בשעה שהגוף שורה בצער ובמחלות ובנגעים, כמ"ש, ובשר כי יהיה בעורו... את הנגע בעור הבשר. הבשר החי, ומשום זה לא כתוב, עדיך כל רוח יבואו, אלא כל בשר יבואו. עדיך, כמ"ש, והובא אל הכהן, זהו הקב"ה. כמ"ש, ואם יראנה הכהן. שהוא הקב"ה. במקום אחד כתוב, אהרן הכהן, ובמקום אחר, הכהן סתם, ואינו כתוב אהרן. וזהו הקב"ה.
קלו) נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן. שהוא הקב"ה, משום שבהקב"ה תלויה כל טהרה וכל קדושה. א"כ, למה נאמר והובא, והועלה אל הכהן, היה צריך לומר? כי להקב"ה נוהג עליה, ולא ביאה? זה כמ"ש, והובא את-בַּדָּיו, בטבעות, שפירושו, שמביא זה בתוך זה. אף כאן, והובא, שמכניס אותו אל הקב"ה, שנקרא כהן, כדי לטהר אותו, ויביאו הדבר לפניו.
קלז) נגע צרעת. נגע פירושו דין קשה השורה בעולם. צרעת פירושו סגירה, כמו שלמדנו, שהיא סגירה של אור העליון, סגירה של טוב העליון, שאינו יורד לעולם. כי תהיה באדם. באדם סתם, שיורה הן על אדם שלמעלה והן על אדם שלמטה. והובא אל הכהן. הכהן שלמטה, שהוא ניתתקן שיפתח אותה הסגירה. ולהדליק הנרות, הספירות, שימצאו על ידיו ברכות למעלה ולמטה, ויהיה נעבר ויסתלק אותו הנגע, וישרה אור הרחמים על כולם, ומשום זה, והובא אל הכהן.
קלח) רואה אני אותם בני העולם, שאינם מסתכלים ואינם יודעים בכבוד אדונם. כתוב בישראל, אשר הבדלתי אתכם מן העמים להיות לי. וכתוב, והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ה'. ואם הם מתרחקים מהקב"ה, איפה היא הקדושה שלהם, הרי רצונם מתרחק ממנו. והכתוב מכריז ואומר, אל תהיו כּסוס כפרד אין הָבִין. כי במה נבדלים בני אדם מסוס ופרד? רק בקדושה שלהם, להימצא שלמים ומצוינים מכל.
קלט) וע"כ זווג בני אדם הוא בזמנים ידועים, לכוון רצונם להתדבק בהקב"ה. והרי העירו, שבחצות לילה הקב"ה נכנס לג"ע להשתעשע עם הצדיקים, וכנסת ישראל, המלכות, משבחת להקב"ה. והיא שעת רצון להתדבק בהם, בהקב"ה ושכינתו.