קמ) החברים העוסקים בתורה מתחברים עם כנסת ישראל לשבח להקב"ה, ועוסקים בתורה. ושאר בני אדם אז שעת רצון להתקדש בקדושת הקב"ה, בזווג, ולכוון הרצון להיתדבק בו. ואלו החברים העוסקים בתורה, הזווג שלהם הוא בשעה שזווג אחר, העליון, משבת לשבת, לכוון הרצון להתדבק בהקב"ה ובכנסת ישראל. כי היא שעת רצון שמתברכים הכל, העליונים והתחתונים.
קמא) אם בני אדם מתרחקים מהקב"ה ועושים כבהמות, איפה הקדושה שלהם, שיהיו נמצאים קדושים, איפה הן הנפשות הקדושות שמושכים מלמעלה? ושלמה המלך צווח ואמר, גם בלא דעת נפש לא טוב. דעת זה הקב"ה. נפש לא טוב, זוהי נפש שמושכים במעשיהם. לא טוב, משום שמס"א נמשכת עליהם הנפש, שהיא אינה טובה, משום שאינם מכוונים לבם להקב"ה.
קמב) מי שמתלהט ביצר הרע, בלי רצון וכוונת הלב להקב"ה, הרי מצד היצר הרע נמשכת עליו נפש שאינה טובה. כמ"ש, גם בלא דעת נפש לא טוב. ואץ ברגליים חוטא. מי שהוא אץ ברגליים, ודוחה את השעה, שאינו רואה שתהיה השעה כשרה לכך, אלא שהוא בלא רצון קדוש, חוטא, שחוטא ודאי בכל.
קמג) וע"כ שורים נגעים רעים בבני אדם, ומעידים בפניהם בחוצפה שלהם, להראות, שהקב"ה מואס בהם, ודעתו אינה להם, עד שיהיו זכאים, ויטיבו מעשיהם כמקודם, ומתברכים. ועל זה, ניכרים הנגעים אל הכהן, אותם שבאים מצד הטומאה, ואותם שבאים מס"א.