קנ) וע"כ מי שבונה בנין, כשמתחיל לבנותו, צריך להזכיר בפיו, שבונה אותו לעבודת הקב"ה, משום שכתוב, הוֹי בונה ביתו בלא צדק. ואז עזרת השמים שורה על ביתו, והקב"ה מכין עליו קדושתו, וקורא עליו שלום. כמ"ש, וידעת כי שלום אוהלך, ופקדת נווך, ולא תחטא. ופקדת פירושו, לפקוד דיבור בפיו כשהוא בונה, שיאמר בפיו שבונה אותו לעבודת הקב"ה. ואז כתוב, ולא תחטא. ואם לא, הרי ס"א מוכן לשרות על ביתו.
קנא) כל שכן, מי שבונה ורצונו באופן אחר, כי מיחד ביתו לצד האחר, להיטמא בו. הרי ודאי שורה בו רוח הטומאה. ואדם ההוא אינו נפטר מן העולם עד שנענש באותו בית. ומי שיושב בו יכול להינזק, כי רוח הטומאה שורה בדירה ההיא, ומזיקה את מי שנמצא בה.
קנב) ובמה ידוע, אם הבונה אותו המשיך שם רוח הטומאה. כלומר, אם ניזוק בבית ההוא מי שבנה אותו, או בני ביתו, הן בנזקי הגוף הן בנזקי כסף, וכן ניזוקו שני שכנים אחריו שישבו בו, אז ודאי יברח האדם להר, ולא ישב בו, ישב במערת עפר ולא ישב בו.
קנג) ומשום זה הקב"ה חס על ישראל, שהם אינם יודעים דבר, בכל אלו הבתים שמצאו בארץ, אם יש שם רוח הטומאה או לא. והקב"ה אמר, אתם אינכם יודעים, אני יודע, ואציין אותם בנגע. נגע יושב בבית, שהוא הס"א, הרי נגע אחר תקיף, ששלחתי שם, שיוציאו ויעבירו מן העולם. ואז, וניתץ את הבית, את אבניו ואת עציו. כיון שהנגע הלך לו, מכוח נגע האחר שהוציאו, מה הטעם, וניתץ את הבית. הרי הס"א כבר הלך משם? אלא בכל זמן שהבניין עומד, של הס"א הוא, ויכול לחזור.
הבונה בית צריך לבנותו בצדק, שיהיה מרכבה של השכינה, שנקראת בית, ונקראת צדק. בהארת חכמה שבה, כמ"ש, בחכמה ייבנה בית. ואם לא, הס"א נמשך אל הבית, ורוח הטומאה של הס"א שורה בו, שהוא לעומת רוח הקדוש של השכינה. ועליו כתוב, שהוא השכינה, הנקראת צדק. וההפרש בין הס"א אל השכינה הוא, כי תיקון הארת החכמה שבמלכות הוא שתאיר ממטה למעלה, כהכרעת קו האמצעי, והס"א ממשיך החכמה ממעלה למטה, ומפריד השמאל מן הימין. ואותם הבתים של הכנענים שבנו ביתם לס"א ועבודה זרה, שכן בהם רוח הזה דס"א מקו שמאל, וע"כ דינים דקו שמאל הקשים יש שם, שמזיקים בני אדם.
ונודע שבעת שקו השמאל נפרד מן הימין, אין עצה להכניעו ולהחזירו לימין, אלא ע"י התעוררות הדינים ממסך דחיריק, שהוא להעלות המלכות למקום בינה, הממעט את קו שמאל מג"ר דחכמה. והנגעים נמשכים ג"כ מדינים אלו דעלית המלכות למקום בינה, שהי' שנכנסה לאור, והאור נתמעט לאויר.
וכיון שנגע של השראת הס"א ישנו בבית, שהוא הארת השמאל ממעלה למטה בפירוד מן הימין, שהוא הנגע ששולח הקב"ה בבתים אלו, הנמשכים מן י' שנכנסה לאור, הממעט קו השמאל מחכמה. והס"א יוצא מן הבית, כי אין לו כוח עוד להמשיך מה משמאל הנפרד. כי כיון שממעט קו השמאל, שהוא כוחו דס"א, נמצא שיוצא לא רק מהבית, אלא מהעולם, שנתבטלה כולה. אמנם אחר שהנגע נתגבר על רוח הטומאה וביטלו, הרי נשאר הנגע בבית, ואין מי שיבטלו.