כה) כתוב, בנה בניתי בית זְבול, לך מכון לשבתך עולמים. בית זבול, כי כשנפקדו בידי המלכות כל גינזי המלך, שהוא ז"א, והיא שולטת בהם, אז נקראת בית זבול. ורקיע אחד יש, שנקרא זבול. משום שהוא עומד לקבל ברכות ולסדר הכל. וזו, המלכות כששולטת על הכל, נקראת ג"כ בית זבול.
כו) כתוב, ולזבולון אמר, שְמח זבולון בצאתך, ויששכר באוהליך. מלמד, שנשתתפו יחד. זה יצא ועשה מלחמה, וזה יושב ועוסק בתורה. וזה נותן חלק לזה משללו, וזה נותן חלק לזה מתורתו. כי יששכר ת"ת, וזבולון מלכות. בחלקו של זבולון הוא הים. וכנסת ישראל, המלכות, נקראת ים כנרת. וכך ראוי להקרא, משום שהתכלת יוצא משם, שתכלת הוא מלכות, וכנרת היא מלכות. כי למטה הוא כעין של מעלה. ים כנרת למעלה, מלכות, ים כנרת למטה. תכלת למעלה, מלכות, תכלת למטה. והכל הוא במקום אחד, שהוא מלכות.
כז) וע"כ ירש זבולון לצאת לערוך מלחמה. משום שהוא מלכות. שכתוב, עמים, הר יקראו שם, יזבחו זבחי צדק. של מלכות, הנקראת צדק. כי שפע ימים יינקו. השפע ע"י מלחמות. ויששכר חלקו בתורה. ונותן לזבולון חלקו בתורה ודאי. וע"כ נשתתפו יחדיו, שיתברך זבולון מיששכר. כי הברכה שבתורה היא ברכת כל.
כח) הנחלה של התורה היא מדרגה השישית, יסוד, שנותן שכר התורה ומנחילה לכנסת ישראל, ומנחיל לָבַן, חסד, לתכלת, דין. וע"כ משיכיר בין תכלת ללבן, לקריאת שמע, שהגוונים יהיו ניכרים, אז נקרא בוקר, והלבן בא לעולם, והתכלת, שהוא דין, נעבר מן העולם. וע"כ כל המלחמות של המלך, וכל כלי זיין של המלך, נתמנו בידי המלכות, שאז נקרא בית זבול. וכן זבולון.