נא) מצאתי בספרו של שלמה המלך, שהקטורת היא לשמחה ולהעביר המוות. משום שהדין נמצא ממזבח החיצון, מלכות. והשמחה והחדוה וקשר האור הם ממזבח הפנימי, שכל שמחה עומדת בו, שהיא בינה. וכשהפנימי נתעורר, כל דין מסתלק מן החיצון, ואינו יכול לעשות דין. ומשום זה קטורת, הפנימי, עומדת לבטל המוות. כי כשהפנימי, בינה, מתעוררת ע"י הקטורת, אין החיצון, המלכות, יכולה לעשות דין. וע"כ קטורת הוא קשר הכל, והוא נקרב במזבח הפנימי, שכל שמחה נמצאת בו. אשרי הם ישראל בעולם הזה ובעולם הבא. עליהם כתוב, ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר.
נב) קח את הלויים. שצריכים לטהר אותם ולהמשיכם להתקשר במקומם, בקו שמאל. משום שהם מזרוע שמאל, מגבורה דז"א. וצד הדין, וכל מי שבא מצד הדין, צריך שלא יגדל שיער, משום שמרבה דין בעולם. ולפיכך, אשה צריכה שלא יתראו שערותיה לחוץ, וצריכה לכסות ראשה ולכסות שערותיה. ואז, מתברכים כל אלו הבאים מצד הדין. וע"כ כתוב בלויים, וכה תעשה להם לטהרם... והעבירו תער. ולמדנו שהלויים אינם עולים למקומם, עד שיניפו אותם הכהן, משום שהימין מנהיג תמיד את השמאל.
שורש השערות הוא מכניסת הי' באור, שמסלקת הג"ר והאור נעשה לאויר. ומבחי' חסרון ג"ר שנעשה, יוצאים השערות, שהם מלשון סערות, דינים. כי הס"א נאחזת במקום שיש חסרון. וכל מי שבא מצד הדין, צריך שלא יגדל שיער, משום שמרבה דין בעולם. אמנם וכל זה באותם הנמשכים מצד השמאל, כגון אשה וכן הלויים. אבל הנמשכים מצד הימין, מסוד הקדושה, הוא להיפך, שהשערות בהם הוא קודש. כגון נזיר, שנאמר בו, קדוש יהיה גַדֵל פֶּרַע שיער ראשו. שזה כל ההפרש בין קדוש ובין טהור.
נג) ביום שעלו הלויים למקומם, הקריבו ב' פרים. אלא הם כמו פרים, שהוא בקו שמאל, כמ"ש, ופני שור מהשמאל, שיקבלו בשמאל אותה הפרה, שנקראת פרה אדומה, מלכות שמצד השמאל. והכהן, קו ימין, כל כח וכל תקון תלוי בו. משום שכל כח הגוף עומד בזרוע ימין. וע"כ הכהן, היה זרוע ימין של כל ישראל, שבו עומד לתקן הכל ולתקן העולם. ועם כל זה לא נמצא קו הימין בלבדו, אלא במחובר עם הגוף ועם השמאל, עם ב' הקווים אמצע ושמאל. והגוף, שהוא קו אמצעי, הוא עיקר הכל. כי הוא מיחד ב' הקווים, ומשלימם, וגם כולל אותם.