הדגלים

ק) ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהינשא החיות מעל הארץ יינשאו האופנים. ובלכת החיות, בהשפעה של מעלה היו הולכים. ואם תאמר, שזה למעלה למעלה. לא, למטה. אלא לפני ד' פנים, ולאחר ד' פנים.
חגת"ם דז"א נקראים ד' חיות, בד' פנים אריה, שור, נשר, אדם. והם מקבלים מישסו"ת, כמ"ש, שלושה יצאו מאחד ואחד זכה בשלושתם. וכמ"ש, ובלכת החיות, בהשפעה של מעלה היו הולכים, שהואבהשפעת חו"ב תו"מ דישסו"ת. שאם תאמר שזה למעלה למעלה, למעלה מישסו"ת, מחו"ב תו"מ דאו"א עלאין? אינו כן, אלא שמקבלים מלמטה, מישסו"ת, כעין זה. כי כעין זה דאו"א, הם מטרם שנעשה בהם ד' פנים, אריה, שור, נשר, אדם, כי באו"א אין שם אלא חסד, כי בהם הי' אינה יוצאת מאויר. ובישסו"ת, שכבר נתחלקו בהם לד' פנים, שבהם כבר שורש לאריה, שור, נשר, אדם. כי בהם מתגלה החכמה, ויהיה פני אריה חסדים, ופני שור חכמה, ופני נשר כלול מחכמה וחסדים, ופני אדם כלול מכל הג'. וע"כ הכרח הוא, שהחיות דז"א מקבלים מישסו"ת, שהם למעלה ממנו.

קא) רוח מד' רוחות מתלבש בארבע מדורים ובד' צדדים, בזיווים שנבראו בסומכים של הפנים המאירים. ומשום זה הם כמראה החיות, שהם ד' זוויות, שהדגלים פרושים בהם, הנקראים אריה, נשר, שור, אדם, שכולל כל ד' מלאכים השולטים, שהם מיכאל, גבריאל, אוריאל, רפאל, וכוללים כל צבאות השמים.
אחר שביאר שהחיות נמשכים מישסו"ת, מבאר עתה איך נמשכו. ונודע שתחילה עלה ז"א והכריע בין ב' קווים דישסו"ת, והוציא שם ג' קווים ומלכות המקבלתם. ומתוך זה שגרם יציאת ג' קווים ומלכות בישסו"ת, זכה גם הוא באותם ג' קווים ומלכות. כי כל שיעור האור, שהתחתון גרם לעליון, זוכה בו גם התחתון. וכמ"ש, רוח אחד מארבע רוחות שיצאו בישסו"ת. רוח אחד, קו האמצעי, ז"א, הוציא ד' רוחות בישסו"ת, שהם ג' קווים ומלכות. רוח הזה התפשט בד' מדורים, שהם ג"כ ג' קווים ומלכות, כאותו השיעור שז"א הוציא בישסו"ת.
ונקראים מדורים, משום שבכל אחד מד' אלו שורים ג' קווים, שהם י"ב. בד' צדדים, שכל מדור בג' קווים שבו, מאיר לצד אחד מד' צדדים, דרום, צפון, מזרח, מערב. ונודע שג' קווים אלו שבכל מדור, ממשיכים הארת הג"ר, הנקראים פנים מאירים. שמקודם שבא קו אמצעי ויחד ימין ושמאל, היו הפנים דשמאל חשכים. ואחר שבא קו האמצעי והוציא ג' קווים והמלכות, אז הם סומכים את הפנים, שיהיו פנים מאירים.
וכמ"ש, שד' מדורין וד' הצדדים הם הזיווים, הסומכים את הפנים המאירים. כי כל צד יש לו תכונה מיוחדת, שבצירוף כל תכונות ההם יחד, נמצאים הפנים מאירים. משום זה, יש לכל חיה מראה מיוחד לפי תכונתה, שהן ד' הפאות שהדגלים פרושים, שבהצטרפם יחד הם ממשיכים פנים המאירים. וד' חיות אלו, שהם ד' מלאכים, מיכאל, גבריאל, אוריאל, רפאל, שהם שולטים על ד' מחנות שכינה. באופן, שבכל דגל נבחנת החיה, שהיא המקור שבז"א, ונבחן המלאך הנמשך ממנו, העומד בסוד המרכבה שבמלכות. וגם נבחן הצד המולך שם, ימין או שמאל, מזרח או מערב. ואלו ד' המלאכים כוללים כל צבאות השמים. שהם תחת שליטתם.

קב) דגל ראשון, מחנה מזוינת, יוצאי צבא מבן עשרים ומעלה. החיה, אריה. המלאך, מיכאל, רשום בפרישת הדגל הפרוש לצד ימין, והרוח, מזרח, שהוא תחילת השמש ההולך בנסיעותיו בהארתו. שני ממונים תחת מיכאל, יופיאל וצדקיאל. אחד לתורה, ואחד ללכת בשוק.

קג) כשאלו נוסעים, נוסעים כמה מחנות מזוינים מצד ימין, וכולם תחת הנהגתם של אלו ג' מלאכים. לצד שמאל הולך השמש ומאיר ומעטר את המחנות. אלף ורבבות ממונים תחתיו, וכולם ביראה, באימה, בזיע, וברתת.

קד) האריה הושיט יד ימינו, מקבץ כל צבאיו אצלו, 370 אריות מסביב אריה ההוא, והוא ביניהם באמצע.

קה) כשאריה ההוא שואג, מזדעזעים הרקיעים, וכל הצבאות והמחנות מזדעזעים מפחדו. מקול ההוא נהר דינור מתלהט ויורד ב-1,500 מדרגות הגיהנם למטה. אז כל הרשעים שבגיהנם מזדעזעים ולוהטים באש. ועל זה כתוב, אריה שאג מי לא יירא.

קו) שואג פעם שנית, 370,000 אריות כולם שואגים. האריה מושיט יד שמאלו, כל בעלי הדין למטה יראים ונכנעים תחת יד ההוא. פושט יד ההוא עליהם וכולם תחתיו.

קז) ארבע כנפיים לכל אחד מאש לבנה, כולם לוהטים. כל הפנים של כפתור ופרח שקועים בלבן של אש ההוא.

קח) ארבעה פנים לכל אחד לד' צדדים. כולם מאירים בלבן של השמש. אחד לצד מזרח, מאיר בשמחה. ואחד לצד מערב, מקבץ אורו. אחד לצד צפון, חושך בלי אור, כצל השמש כלפי השמש. הצל חושך, השמש מאיר, משום שהשמש והצל הם ימין ושמאל, והולכים יחד. החשכים ההולכים עימו כל אלו נושאים כלי קרב.

קט) וכולם מימין ומשמאל הם בג' ראשים. ראש אחד שלו 74,600. יוצאים צבאות ביד ימין שהרים עליהם. חוץ מכל אלו הממונים שלמטה, שהם תחת אלו השליטים, אלו על אלו, מדרגות תחתונות עם עליונות, שאין להם חשבון.

קי) ראש הב' ההולך עם ראש הא', החשבון שלו 54,400. חוץ מכל אלו הממונים שלמטה, לד' צדדים, שאין להם חשבון. ראש השלישי, ההולך אחריהם, 57,400. כעין שנוסע הימין, כן נוסע השמאל, וכן מלפנים, וכן מלאחור.

קיא) כיון שנוסע זה הראשון, והורד המשכן. וכל הלויים אומרים שירה. וכל בעלי התשבחות הם כולם מצדו.
דגל הראשון הוא דגל מחנה יהודה. הנסיעות הוא כדי לגלות הארת החכמה בג' קווים. כי אין הארת החכמה מתגלה אלא בזמן הנסיעה, שהוא הורדת המשכן ע"י שליטת קו ימין, והקמת המשכן ע"י גילוי קו שמאל, והתלבשותו בחסדים. כי המשכן, מלכות, שבנינה בחכמה תתאה. ע"כ בשליטת קו ימין בלבדו. והורד המשכן. כי אז בטלה הארת החכמה שבו. ואח"כ בגילוי קו שמאל, והתלבשותו בחסדים ע"י התכללות הקווים זה בזה, חוזר והוקם המשכן.
י"ב שבטים חו"ג תו"מ שבמלכות, שכל אחת כולל ג' קווים, י"ב בָּקָר. הים, המלכות, עומד עליהם. יהודה המלך, שבי"ב שבטים כולל אותם. ולכאורה היה צריך להיות סדר הנסיעה, שראובן יסע תחילה, שהוא קו ימין ודרום. ואח"כ יסע דגל מחנה דן, שהוא קו שמאל וצפון. ואח"כ יהודה, שהוא קו אמצעי ומזרח. ולבסוף אפרים, שהוא מערב, מלכות המקבלת מג' קווים.
אמנם נסיעה במדבר היתה על דרך המתוקנת ביותר. ותחילה יצאו כל ג' הקווים ונכללו זה בזה בי"ב שבטים. וכיון שעיקר הפועל לתיקון הקווים הוא קו אמצעי, שבמזרח, ע"כ הוא נסע ראשונה במזרח. אבל הוא נחשב לקו ימין, כי יש ב' הכרעות בקו האמצעי:
א. תחילת הכרעת השמש, הכרעה הראשונה של קו האמצעי, הנקרא שמש. שאז הוא משליט הקו ימין, והשמאל נכלל ומתבטל בימין, כאילו לא היה כלל.
ב. כוח השמש, מיחד ב' הקווים זה בזה, שיהיה גילוי לשניהם, הן לחסד והן לחכמה.
וזה ב' דגלים הראשונים. שתחילה נסע דגל מחנה יהודה במזרח, ואע"פ שמזרח הוא קו האמצעי, אמנם הנסיעה היתה תחילת הכרעת השמש, שאז שולט קו ימין, ואין שם גילוי לקו שמאל. ע"כ נחשב לקו ימין. וע"כ הורד המשכן עם נסיעתו, מחמת שנתבטלה הארת השמאל, הארת החכמה, שהיא המשכן.
דגל מחנה יהודה, הדגל הראשון, אריה, חסד, קו ימין, מיכאל. וכן הוא בבחינת מיכאל, שהוא על מחנה שכינה של החסד. הדגל שלו לצד ימין, חסד. אמנם קו האמצעי, מזרח. ע"כ נסיעתו לצד מזרח של המשכן. ולמה נבחן לחסד, קו ימין? תחילת הכרעת השמש הולך בנסיעותיו בהארתו, שהוא הכרעת תחילתו של השמש, קו האמצעי, אשר אז הוא משליט הימין על השמאל. ע"כ נחשב לאריה, ולבחינת מלאך מיכאל, שהם קו ימין. ואינו נחשב לקו אמצעי, כי קו אמצעי צריך לכלול ימין ושמאל יחדיו, שהוא הכרעה ב', שנקראת כוח השמש.
ולפיכך נסע יהודה בראשונה, שהוא כולל, בחינת תחילת השמש. ולא ראובן, כי ראובן הוא פרט של המלכות, קו ימין, חסד, שאין לו שלמות, אלא על ידי כוח השמש, שאז נכלל בקו שמאל ומקבל ממנו ג"ר. וע"כ נסע אחר יהודה. באופן, שיהודה הוא קו אמצעי בעצם, והארתו חסד לבד, ימין בלי שמאל, ע"כ נקרא חסד, אע"פ שהוא במזרח. וראובן הוא קו ימין בעצם, והארתו היא ימין בהתכללות השמאל. ע"כ יהודה נסע ראשונה וראובן נסע אחריו.
ונודע שכל דגל מד' דגלים כולל ג' קווים. שע"כ יש ג' שבטים בכל דגל. וע"כ כנגד יששכר וזבולון שבדגל יהודה, יש ב' ממונים תחת מיכאל, שהם יופיאל וצדקיאל. אחד כנגד יששכר ואחד כנגד זבולון. יופיאל כנגד יששכר, שעסק בתורה. וצדקיאל כנגד זבולון, שהולך בשוק, לישא וליתן בסחורה ומפרנס ליששכר.
ומה שאומר שבתחילת ההכרעה של השמש משליט הימין על השמאל ורק הימין בלבד מאיר, אין הפירוש שהימין אינו נכלל כלל בשמאל, כי אם לא היה נכלל בשמאל לא היה אלא ו"ק בחסר ג"ר. אלא הפירוש הוא, שגם השמאל אינו אלא משמש לימין לעטר אותו בג"ר, ומבטל בחינתו עצמו. וכמ"ש, שהשמש, קו האמצעי, אפילו בתחילת ההכרעה של השמש הולך לקו שמאל, ומאיר משם לכל המחנות שמצד ימין את הארת השמאל, כדי לעטר אותם בג"ר. אבל אינו מגלה כלום הארת השמאל עצמו.
וכשאומר אלף ורבבות ממונים תחתיו, וע"כ יש שם הארת אלף שהוא חכמה, והארת רבבות, שהם חסדים המכונים רבבות. כלומר, שיש בהם ג"ר. אבל, פחד הדינים שבקו שמאל שורה עליהם, וע"כ הם נזהרים, שלא לקבל מהארתו כלום, אלא רק שיעור המספיק לג"ר בלבד.
וכמ"ש, אריה הושיט יד ימינו, שמשליט הימין על הכל, אז מאסף כל צבאיו אצלו, שאז הוא מגלה שלימות כל המוחין שלו, שהם שלוש מאות ושבעים אלף אריות הסובבים אותו אריה, שהם כללות כל המוחין, ג' קווים חב"ד ומלכות המקבלתם, שחב"ד הם 300,000, ומלכות רק 70,000, להורות שהיא חסרה ג"ר דחכמה. ואין בה אלא ז"ת. ו-100,000 הם חכמה וחסדים. אבל מלכות, שהיא חכמה בלבד, נאמר בה ו-70,000. וכולם נקראים אריות, להורות שרק שליטת הימין בלבד שם, בלי שמאל. ובחינת האמצע הוא האריה, שבאמצעם 370,000 אריות. וע"כ כולם פונים לימין בלבד.
אחר שביאר גדר הארתו של דגל מחנה יהודה בדרך הכלל והשלמות, הולך עתה ומפרט סדר הכרעה הנוהג במזרח, שהוא קו האמצעי. ונודע, שאין קו האמצעי יכול להכריע את קו השמאל להכנע ולהכלל בימין, זולת ע"י ב' פעולות:
א. בפעולה א', מעורר כח המסך מבחינת המנעולא, שאז מסתלקים כל אורותיו של קו שמאל.
ב. בפעולה ב', גונז בחינת המנעולא ומעורר בחינת המפתחא שבמסך, שעי"ז חוזר קו השמאל להאיר בו"ק דג"ר.
שאגה זו, פעולה הא' של קו האמצעי, שהיא ההתעוררות של כח המנעולא, שהוא מלכות דמדת הדין הקשה, המסלק לכל האורות, ואז כל הצבאות מזדעזעים הן מימין, והן משמאל, ונהר דינור, הנמשך מן קו השמאל, מתלהט מחמת הדינים שבמנעולא, כי כח השמאל משמש בקו השמאל, שהוא בינה שחזרה לחכמה, שהוא אלף, שחכמה נקראת אלף, וגם בחצי השמאלי של הדעת, שהוא חמש מאות, כלומר חצי אלף, חצי מדרגה. ועתה ירד כח השמאל מכל שליטתו, מאלף וחצי אלף. שירד מכל מדרגותיו, ונפל בעמקות הגיהנום למטה. כל הרשעים שבגהינום מזדעזעים ולוהטים באש, כי נדונים בדינים הקשים של המנעולא. כמ"ש אריה שאג מי לא ירא, כי שאגה ההיא מחרידה הכל ומפילם ממדרגותיהם.
וכמ"ש, שאג שנית, שמעורר פעולה ב', התעוררות של מסך המפתחא, הראוי להמשיך ו"ק דג"ר דשמאל. אז, שלש מאות ושבעים אלף אריות, כולם שואגים, שכולם קיבלו ממנו כח המסך הזה של המפתחא, ואז חזר והמשיך האורות דו"ק דג"ר שביד שמאל, שחזרו ונגלו הו"ק דחכמה, ואז כל בעלי הדין למטה יראים ונכנעים תחת יד ההוא, כי הארת החכמה מכניעה כל בעלי הדין, כמ"ש, ידך בעורף אויביך, שהארת החכמה שביד שמאל מכניעה כל האויבים של הקדושה.
אמנם הג"ר דג"ר נשארו נעלמים מכח התעוררות המסך דקו האמצעי, כי לא נגלו ע"י אלא ו"ק דג"ר. ואמר ארבע כנפים לכל אחד ואחד מאש לבנה, שכנגד ד' מוחין יצאו ד' כנפיים, המכסים על ג"ר דג"ר של כל מוח, שלא יאיר. ומשום שכח המסך הזה, המכסה הג"ר דג"ר, ממשיך כל החסדים, לפיכך הוא נקרא אש לבנה. וכולם לוהטים, שלוהטים בדינים דמסך, כדי לכסות הג"ר דג"ר, וזהו שאמר, וכל הפנים של כפתור ופרח, שהם הפנים השלמים של ג"ר דג"ר שבשמאל, המכונים כפתור ופרח, שקועים בלבן של אש ההוא, הם נשקעו, ואינם מאירים, מחמת האש הלבנה שבכח המסך.
ההפרש שיש בין ד' צדדים, שהם ג' הקווים ומלכות המקבלתם. ד' פנים לכל אחד לד' צדדים, שהם שיעור ו"ק דג"ר, הנקראים פנים, שנשארו בכל ד' צדדים, שהם ג' קווים ומלכות. ואומר שכולם מאירים בלובן השמש, ששיעור הארתם כמו הלבן שבקו האמצעי, הנקרא שמש. שעיקר הארתם הוא חסדים בלבד, שנקראים לבן. וההפרש שבהם הוא, שאחד המאיר במזרח, שהוא קו האמצעי, מאיר בכל השלימות בשמחה. והאחד המאיר בצד מערב, שהוא מלכות, אין לו אור מעצמו אלא מקבץ האור מכל ג' קווים.
והאחד המאיר בצד צפון, שהוא קו השמאל, הוא חושך בלי אור. אמנם אין חושך זה העדר של האור, אלא שהיא מציאות הנבראת מן האור, כמו שהצל של השמש הוא תולדה מאור השמש, ולולא אור השמש לא היה נמצא הצל. כך החושך דקו שמאל הוא תולדה מאור הג"ר דג"ר שהאיר בו, שהיה נמשך ממנו חושך, מחמת חסרון אור החסדים. ואחר כך, אע"פ שנסתלקו ממנו הג"ר דג"ר, אינו מאיר אלא בהתכללותו עם קו ימין, שהוא חסדים.
כי כל עוד שהשמאל אינו נכלל בימין, נמצא השמאל, שהוא צל של האור, ובחינת שמאל של האור, כלומר תולדה שלו. והולכים כאחד, כי במקום שאין אור, אין צל. ונודע שאין הארת חכמה שבשמאל מאירה, אלא ביחד עם הדינים והעונשים על הרשעים, הרוצים להמשיך הג"ר דג"ר. ואלו החשכים, הם הדינים שהולכים עם קו השמאל, הנושאים כלי הזיין להעניש הרשעים הרוצים לינוק מג"ר דג"ר. ונתבאר ההפרש מב' הקווים, האמצעי, והשמאל, והמלכות. וקו הימין לא נתבאר, כי הוא סוד החסדים שמדבר בו בלי הרף ואינו צריך ביאור.
אחר שביאר כל הבחינות שבקו האמצעי הכללים והפרטים, מבאר עתה ג' השבטים שבדגל הראשון, שהם יהודה יששכר וזבולון. וקוראם ג' ראשים. וכמ"ש, ראש אחד שלו 74,600, שהוא המספר של שבט יהודה. הצבאות אלו יוצאים בכח הימין שהשליט עליהם. ובחינות הנשים והטף של שבט יהודה, שלא התפקדו עימהם. ראש השני, 54,400, המספר של שבט יששכר, הכולל הנשים והטף. ראש השלישי, 54,400, המספר של שבט זבולון.
הנסיעה של כל ד' דגלים היתה בדרך אחת, על דרך שנתבאר כאן. כיון שנסיעת דגל הראשון, שהוא דגל מחנה יהודה, היתה מבחינת תחילת ההכרעה של השמש, המשליט החסדים ואינו נותן מקום גילוי להארת החכמה שבשמאל, ע"כ נתבטלה הארת המשכן, שהיא חכמה תתאה, שזהו, וְהוּרד המשכן, שנאמר עם נסיעת דגל הזה.
אמנם אין זה מטעם פגם, אלא מכח היחוד הגדול שבתחילת ההכרעה של השמש, שהיו הלויים אומרים שירה בעת הורדה זו, הבאה מכח היחוד דתחילת ההכרעה של השמש. וכל בעלי התשבחות כולם, מצִידו, היו אומרים שירה, כי הארת החסדים השלמה נקראת רוח חיה, רוח חכמה, כי חכמה נקראת חיה. וסוד ד' החיות הם חגת"ם דז"א. וחגת"ם שבנוקבא שד' מלאכים, מיכאל, גבריאל, אוריאל, רפאל, כלולים בהם, נקראים ג"כ חיות. וכל המחנות שד' מלאכים שולטים עליהם נקראים אופנים.